התביעה הנגזרת בישראל: סיכום ביניים ומבט לעתיד

האם מוסד התביעה הנגזרת משרת את האינטרסים של משקיעים בחברות ציבוריות? בחנו שאלה זו בהתבסס על מחקר אמפירי שהקיף עשור של תביעות נגזרות בישראל


האם מוסד התביעה הנגזרת, במתכונת הקיימת בדין הישראלי, משרת את האינטרסים של המשקיעים בחברות ציבוריות? מאמר שכתבנו לאחרונה עם מעין ויסמן בוחן שאלה זו בהתבסס על מחקר אמפירי שהקיף עשור של תביעות נגזרות בשם חברות ציבוריות בישראל, ושכולל כ-70 תביעות נגזרות ולמעלה מ-40 בקשות לגילוי מסמכים.


התמונה המתקבלת מן הנתונים היא מורכבת. בצד החיובי, נתח משמעותי של התביעות הנגזרות הנוגעות לניגודי עניינים של בעלי שליטה או נושאי משרה מסתיימות בתשלום, ולו חלקי, מכיסם של הנתבעים, ולא רק מכספי הביטוח. תביעות אלו תורמות להרתעה ומקדמות את אינטרס המשקיעים בפיצוי. תביעות מסוג זה נמצאות בירידה בשנים האחרונות, ומגמה זו עשויה להעיד על כך שהשוק הפנים נורמות התנהלות ראויות שהתוו בתי המשפט בשנים הראשונות לפעילות המחלקה הכלכלית.


עם זאת, הנתונים מצביעים על עליה במספר התביעות בגין הפרת חובות זהירות (כולל מחדל בפיקוח), המהוות כמחצית מן התביעות במדגם, ועל עליה הדרגתית בבקשות לגילוי מסמכים בעילה זו. הליכים אלו מסתיימים לרוב בפיצוי מקופתה של חברת הביטוח בלבד. יתר על כן, הליכים אלו נוטים להסתיים בפשרה בשלב מוקדם (גם בסכומים משמעותיים) וללא קביעת ממצאים בנוגע להתנהלות נושאי המשרה או פיתוח הדין. בעלי המניות הם אלו שמממנים (מראש) את ביטוח האחריות של נושאי המשרה. לפיכך, בניגוד לגישה הרווחת בישראל, אנו טוענים שתביעה נגזרת שתוצאתה הבלעדית היא פיצוי המשולם לחברה בידי מבטחי האחריות של נושאי המשרה אינה משרתת את טובתם של המשקיעים, שכן היא מעלה חשש לייקור פרמיות הביטוח (על חשבון המשקיעים) ללא תרומה להרתעה או לפיתוח הדין.


אנו גם טוענים כי לצדדים להליך – ב"כ התובע ונושאי המשרה הנתבעים – יש תמריץ מובנה להגיע לפשרות מוקדם ככל הניתן, על חשבון חברת הביטוח, גם מבלי שתהיה להן תרומה להרתעת נושאי משרה. לכאורה, כיוון שחברת הביטוח היא זו שנדרשת לשלם את סכום הפיצוי, ניתן לסמוך עליה שתתנגד לפשרות לא מוצדקות. אולם, בעוד שהחברה (בעלי המניות) היא זו שמממנת את תשלומי הפרמיה, נושאי המשרה הם אלו שמחליטים ממי לרכוש ביטוח אחריות. בעיית נציג זו, העומדת ביסוד שוק ביטוח האחריות לנושאי משרה, משפיעה גם על התנהלות חברות הביטוח. כל עוד בעלי מניות מממשיכים לממן את הפרמיות, חברת הביטוח לא תמהר להותיר נושאי משרה ללא כיסוי ביטוחי. יתר על כן, יכולתה של חברת הביטוח להעריך את הסיכון המשפטי ולהתנגד לפשרות מותנית בקיומם של ודאות יחסית בנוגע לדין ומנגנון שיפוטי אפקטיבי לסילוק מהיר של תביעות חסרות בסיס, ובהעדרו גם חברת הביטוח תעדיף פשרה מהירה על פני ניהול יקר של הליך ממושך.


המאמר משווה את הכללים המסדירים את התביעה הנגזרת בחברות ציבוריות בישראל לאלו שמקובלים בשתי מדינות אחרות עם שווקי הון מפותחים: דלוור ובריטניה. בתמצית, אנו מראים כי הדין בישראל מקל יחסית על תובעים נגזרים בהשוואה לשיטות משפט אחרות. בתי המשפט בדלוור מפעילים מנגנון קפדני (ובמקרים מסוימים קפדני מידי) לסינון תביעות נגזרות, ובבריטניה, תביעות נגזרות בחברות ציבוריות הן אירוע נדיר.


לבסוף, אנו מציעים פתרונות אפשריים ליצירת משטר אכיפה יעיל יותר לאחריות נושאי משרה בחברות ציבוריות. במסגרת הדין הקיים, אנו מציעים לבתי המשפט לשפר את סינון התביעות, להפעיל פיקוח על פשרות, ולשנות את מבנה הגמול ושכר הטרחה, כך שייקבעו בהתאם לתרומת ב"כ התובע לאינטרסים של ציבור המשקיעים. אנו מציעים גם שימוש נרחב יותר בהסדרי תגמול כתחליף להליכים משפטיים לאכיפת חובות הזהירות. בנוסף, אנו מעלים חלופות המבוססות על חשיבה מחודשת על מנגנון התביעה הנגזרת ככלי לאכיפת חובות זהירות.


המאמר המלא זמין לקריאה כאן.


כמו כן, הנושא יידון בכנס אינטרנטי של מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון, בנושא "תביעות נגזרות ושוק ביטוח נושאי משרה בישראל". הכנס יציג את התמורות שחלו בשוק לביטוח אחריות נושאי המשרה בישראל, ידון בשאלה אם הן ייחודיות לשוק המקומי, האם קיימת זיקה בינן לבין ההתפתחויות בתחום התביעות הנגזרות ובאחריות נושאי משרה בישראל, והאם על בתי המשפט להפעיל פיקוח מוגבר על פשרות בתביעות נגזרות.

הכנס בהשתתפות שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף והמשנה ליועץ המשפט לממשלה לעניינים כלכליים, עו"ד מאיר לוין, יתקיים בזום ב-28.4.2021 בשעה 17:30. תכנית הכנס זמינה כאן.


לאישור השתתפות וקבלת לינק לזום, יש לכתוב למייל fischer07@tauex.tau.ac.il.

243 צפיות0 תגובות