המעקב עוסק בהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה לאישור שנייה בזמן במסגרת תחרות בין בקשות לפי ס׳ 7 לחוק תובענות ייצוגיות ודן בהשפעת אופן הפרשנות של סעיף זה על מנגנון התובענה הייצוגית
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי כבוד השופטת אסתר שטמר,[1] דן בבקשה לסילוק על הסף של אחת משתי בקשות לאישור תובענה כייצוגית שהוגשו כנגד חברת Facebook Inc. שתי הבקשות עסקו בטענות משפטיות ועובדתיות זהות, וביחס לקבוצה חופפת. בשתי הבקשות נטען שהמשיבות העבירו מידע אישי על אודות משתמשי פייסבוק למפתחי יישומים שלא היו זכאים לקבל את המידע, ללא הסכמת המשתמשים. עילות התביעה העיקריות בשתי הבקשות נגעו להפרת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 ועילת הרשלנות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].[2] הבקשה לאישור תובענה ייצוגית המאוחרת מהפן הכרונולוגי (להלן: "הבקשה המאוחרת"), הוגשה כשנתיים וחצי לאחר שהוגשה הבקשה "המתחרה" כנגד המשיבות (להלן: ״הבקשה המוקדמת"), לבית משפט אחר מזו שבו התנהלה כבר הבקשה המוקדמת, וללא אזכור קיומה.[3] לפיכך, הגם שבית המשפט קבע כי הבקשה המאוחרת נוסחה באופן מקצועי יותר, הוחלט למחוק אותה ולדחות את בקשת הצדדים לאחד את הדיון בבקשות, בשל התנהלותו חסרת תום הלב של המבקש, שעומדת בניגוד להוראות סעיף 5(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"). כמו כן, בית המשפט קבע כי מגיש הבקשה המאוחרת יישא בהוצאות ההתדיינות של המשיבות בגובה 7,500 ש"ח.[4] בהכרעתו, העדיף בית המשפט לתמרץ הגשת תביעות ייצוגיות בתום לב על פני אישור בקשה טובה יותר שעשויה להביא לתועלת רבה יותר לחברי הקבוצה.
במסגרת רשימה זו, אדון במנגנון "התחרות" בין תובענות ייצוגיות, בברירת המחדל הנטועה בחוק ובפסיקה – לפיה ראוי לתת את הבכורה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה ראשונה בזמן, וכן בהשלכות החלת כלל "כל הקודם זוכה" בהקשר זה. בפרט, אתייחס לכך שכלל זה מוביל ל״מרוץ״ להגשת תובענות ייצוגיות כך שלעיתים דווקא התובענה שהוגשה בחופזה תקבל עדיפות ואראה כי מציאות זו עשויה לאלץ את בית המשפט להתמודד עם בקשות לתיקון התובענה החפוזה בהמשך ההליך – באופן שחוטא לתכלית המנגנון.
סעיף 7 לחוק מעניק לבית המשפט כלים שונים להתמודדות עם בקשות לאישור המעוררות שאלות זהות או דומות של עובדה או משפט. בשלב הראשון, לפי סעיף 7(א)(1) לחוק, בית המשפט רשאי להעביר את הדיון לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה הראשונה, כאשר הוגשו מספר בקשות המעלות שאלות משותפות של עובדה ומשפט. כשבנוסף לכך הקבוצות שבשמן הוגשו הבקשות זהות או דומות, חייב בית המשפט לעשות כן, בהתאם לסעיף 7(א)(2). בשלב השני, מנחה סעיף 7(ב) כיצד על בית המשפט אליו הועברה בקשת האישור המאוחרת לפעול, ומעניק לו שיקול דעת רחב בבחירה בין האפשרויות השונות, "הכול כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר".[5] לבית המשפט נתונה האפשרות להורות על צירוף בקשות, מחיקת אחת הבקשות כולה או חלקה וצירוף או החלפה של המבקש או ב"כ המייצג, לפי נסיבות העניין ובהתאם לשלב בו מצוי הדיון בבקשה שהוגשה ראשונה.
הגישה המקובלת בפסיקה היא כי משיקולי יעילות, יש להעדיף את מחיקת אחת הבקשות.[6] סעיף 7(ב)(1) לחוק נותן עדיפות לבקשה המוקדמת בזמן, וזאת כדי ליצור תמריץ שלילי להגשת תובענות ייצוגיות שמעתיקות את התביעה הראשונה.[7] אולם, הפסיקה דחתה את הגישה לפיה הקריטריון הכרונולוגי הוא הבלעדי והמכריע, מקום בו ברור כי לתובענה שהוגשה מאוחר יותר מהפן הכרונולוגי יש יתרון איכותי על פני ההליך הראשון.[8] כך למשל, בעניין קדמי חקלאי, בית המשפט המחוזי פסק כי הגם שיש מקום לתת עדיפות לבקשה לאישור תובענה כייצוגית הראשונה בזמן, מקום בו הבקשה המוקדמת הוגשה בצורה חפוזה ובלתי מבוססת, יש להעדיף את הבקשה הבאה מהפן הכרונולוגי שעומדת ברף האיכותי הנדרש. לגופו של עניין, בית המשפט קבע כי בעניין זה הבקשה לאישור הראשונה שהוגשה אינה ראויה, ואף רשלנית ושטחית, ולמצער ייתכן כי הוגשה בחיפזון בשל הרצון "לתפוס תור" ולהגיע ראשונה לבית המשפט. לפיכך, בית המשפט הורה על מחיקת הבקשה הראשונה מהפן הכרונולוגי, ובכך העדיף את הבקשה השנייה שהוגשה באותו העניין.[9] כמו כן, סטייה מהכלל, לפיו ישנה עדיפות לבקשה שהוגשה ראשונה בזמן, תיתכן גם במקרים חריגים בהם חובת תום הלב, יעילות הדיון ושיקולים נוספים יצדיקו את העדפת הבקשה המאוחרת.[10] כך למשל, בעניין פלאפון הוחלט למחוק את בקשת האישור המוקדמת, משום שהבקשה המאוחרת כללה קבוצה ייצוגית רחבה יותר, ובכך שירתה בצורה המיטבית את ציבור הנפגעים.[11]
כאמור, בעניין פייסבוק, הטיעון המרכזי שתמך בסילוק הבקשה המאוחרת, על אף היותה האיכותית יותר, הוא שהגשתה נוגדת את חובת תום הלב. סעיף 5(א)(2) לחוק מטיל חובה על החפץ בהגשת בקשה לאישור לבדוק בפנקס התובענות הייצוגיות האם רשומה בקשה לאישור או תובענה ייצוגית, המעוררת שאלות דומות או זהות של עובדה ומשפט, וככל שנמצאה בקשה או תובענה כאמור, מגיש הבקשה לאישור מחויב לציין בבקשתו את פרטיה. בעניין פייסבוק, הבקשה המאוחרת הוגשה ללא אזכור לכך שקיימת בקשה לאישור תובענה כייצוגית תלויה ועומדת, באופן הנוגד את הוראות החוק ותוך הפרת חובת תום הלב.[12]
שאלת תום הלב של מגיש הבקשה המאוחרת בזמן, בעת הכרעה בעניינן של בקשות אישור "מתחרות", נידונה לא אחת בפסיקה. בעניין בקשי קבע בית המשפט כי ידיעה על אודות בקשה לאישור תובענה כייצוגית תלויה ועומדת, אינה חוסמת את דרכו של תובע ייצוגי פוטנציאלי להגשת בקשת אישור מאוחרת ואינה מעידה כשלעצמה על חוסר תום לב. שכן, התובע הייצוגי רשאי לסבור כי בקשת האישור הראשונה בזמן לקויה, וכי ביכולתו להגיש בקשה חלופית שתגביר את סיכויי ההכרעה של התובענה לטובת הקבוצה. לשיטת בית המשפט, מי שמאמין לכך באופן סובייקטיבי, ולאמונתו יש גם יסוד אובייקטיבי, אינו יכול להיחשב כחסר תום לב.[13] אולם, כשהתנהלות מגיש הבקשה המאוחרת בזמן מעלה חשש לחוסר תום לב, בית המשפט אכן ייחס לכך משקל בעת ההכרעה בין תביעות ייצוגיות "מתחרות".[14]
על אף האמור, עד עניין פייסבוק, נראה שככלל בית המשפט העדיף שלא למחוק בקשה מאוחרת רק בשל התנהלות חסרת תום לב, במצב שבו הבקשה המאוחרת הייתה איכותית יותר מהבקשה המוקדמת. כך למשל, גם בעניין ערמון התובע הייצוגי לא ציין כי קיימת בקשה לאישור תלויה ועומדת באותו העניין, ובכך הפר את סעיף 5(א)(2) לחוק, העלים מבית המשפט מידע בעל חשיבות והטיל ספק בשאלת טיב ייצוג הקבוצה במסגרת בקשתו. אמנם, באותו העניין נמחקה בקשת האישור המאוחרת בזמן, אך לא משום חוסר תום הלב לבדו אלא משום שהבקשה המאוחרת לא הייתה רחבה ומקיפה יותר מבקשת האישור הראשונה בזמן.[15]
מסקירת הפסיקה לעיל ומעיון בחוק תובענות ייצוגיות עולה כי ישנם תמריצים מובנים לתובעים הייצוגיים ולעורכי דינם להיות אלה המגישים את הבקשה לאישור הראשונה בזמן. התמריץ נעוץ ביתרון היחסי שהחוק והפסיקה מעניקים לתובע הראשון בזמן,[16] בשילוב עם הגמול ושכר הטרחה המכובדים הניתנים לתובעים המייצגים ולעורכי דינם אם התביעה מוכרעת לטובתם בהסדר פשרה או בפסק דין. כתוצאה מכך, נוצרת תחרות להגשת הבקשה הראשונה בזמן לאישור תובענה ייצוגית, בין תובעים מייצגים פוטנציאליים.[17]
בחינת כלל ״כל הקודם זוכה״ לאור תכליות מנגנון התובענה הייצוגית מעלה כי ישנם מספר נימוקים להעדפתו. בבחינת שיקולי יעילות, ראוי לתמרץ הגשת בקשות אישור מבוססות במועד המוקדם ביותר. כמו כן, אי החלת ברירת מחדל זו, עלולה לעודד זרם בלתי פוסק של בקשות לאישור ש"רוכבות" על בקשות אישור קודמות. תוצאה זו אינה רצויה מבחינת הקבוצה, שמבקשת שעניינה ידון בהקדם, וכן מבחינת בית המשפט שמבקש למנוע בזבוז של זמן שיפוטי יקר. כמו כן, כלל זה מעביר מסר לפיו מי שיגיש בקשת אישור מבוססת לא יוחלף במבקש אחר, שהעתיק את תביעתו והוסיף עליה דבר מה, ובכך מונע אקס-אנטה תמריץ שלילי מהגשת בקשות אישור ראויות. מן העבר השני, ייתכן שטובת הקבוצה מצדיקה שלא לדבוק בכלל זה, מתוך הנחה שבקשות עתידיות עשויות להטיב עם הקבוצה, ולכלול עילות תביעה חדשות, טענות משפטיות נוספות, וסעדים נוספים.[18] כמו כן, המרוץ להגשת התובענה הראשונה בזמן, שנוצר עקב החלת הכלל האמור, עלול לפגוע ביעילות ההליך בשלבים מתקדמים יותר של הדיון. שכן, מהירות הגשת בקשת האישור, עלולה להעיד על טיבה הלקוי, ולראייה קיים זרם משמעותי של בקשות לתיקון של בקשות האישור.[19]
לא אחת הרצון של התובע המייצג ושל עורך דינו להיות הראשון בהגשת ההליך, מוביל להגשת בקשה לאישור בחופזה, בלא הכנה ראויה וביסוס מספק.[20] המרוץ שתואר לעיל, עלול להציב את בית המשפט בדילמה: האם ראוי לאפשר "מקצה שיפורים" לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בחופזה ונשענת על תשתית רעועה.[21] בפרשת תנובה בית המשפט לא אפשר לתובע המייצג לצרף חומר שלא צורף לבקשת אישור תובענה ייצוגית, אשר על פי מהותו היה אמור להיות חלק מהבקשה, תוך כדי הליך.[22] זאת, כדי לבלום ניסיונות חוזרים לעריכת שינויים ותיקונים בבקשות לאישור אשר נשענו בעת הגשתן על תשתית עובדתית רעועה.[23] בפרשת חלפון, נדחתה בקשה לתיקון של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לאחר שבית המשפט אפשר לו לתקנה מספר פעמים, וזאת כדי להימנע מלאפשר למבקש לתקן בקשה שהוגשה בחופזה "טלאי על טלאי".[24] גם בפרשת פלטר בית המשפט עמד על כך שאופי הפעולה של התובעת המייצגת, שביקשה לערוך מספר תיקונים ותוספות בבקשת האישור, הוביל לבזבוז זמן שיפוטי יקר, והחליט שלא להיעתר לבקשתה להגיש בקשה המתוקנת, על אף שהכרעה זו אינה עולה בקנה אחד עם האינטרסים של חברי הקבוצה, התומכים בטיוב הבקשה.[25] בכך, למעשה בית המשפט העדיף ליצור הכוונת התנהגות ראויה, חרף פגיעה אפשרית באינטרס הקבוצה בבקשת אישור שלמה ומבוססת.
לסיכום, נראה שכלל "כל הקודם זוכה" מקדם יעילות במובן הצר, הרואה רק את השלב המוקדם של ההליך, בעוד שבכוחו לפגוע ביעילות בשלבים מאוחרים יותר של ההליך ולהוביל לבזבוז זמן שיפוטי יקר בשל הצורך בהכרעה בבקשות מרובות לתיקון בקשות האישור. הכלל יצר מערך תמריצים שמאלץ את בית המשפט להכריע האם עדיפה טובת הקבוצה או הכוונת התנהגות, גם בשלב מתקדם יותר בהליך. מחד, היעתרות לבקשות תיקון, פעם אחר פעם, עלולה לעודד הגשה של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בחופזה, ולהאריך את הזמן השיפוטי שמוקדש להליך. מאידך, מתן אפשרות לתקן את הבקשה לאישור, ישרת את האינטרס חברי הקבוצה. ככלל, אין ראוי שחטאם של התובעים המייצגים ועורכי דינם, שהגישו בקשה לא שלמה בשל זריזות מופרזת, יפגע בחברי הקבוצה.[26] כמו כן, סירוב לביצוע תיקונים בבקשת האישור, עלול להוביל לפגיעה ביעילות ההליך, משום שייתכן שהליכים שראוי שיוכרעו לטובת הקבוצה, ידחו לאחר אישור התובענה כייצוגית, משום טיבה הלקוי של הבקשה. הכרעה כאמור תהווה מעשה בית דין לפי סעיף 24 לחוק, ותוביל לפגיעה קשה בזכות הגישה של חברי הקבוצה לבית המשפט, וכן תמנע מהם את היכולת לקבל סעד הולם, וזאת אך משום קידום שיקולי רוחב של הכוונת התנהגות ראויה ותמת לב.
[1]ת"צ (מרכז) 52486-03-18 יגודה נ' Facebook Inc (נבו 18.8.2021). [2] שם, בעמ' 4-3. [3]שם, בעמ' 3. [4] שם, בעמ' 8-7. [5]בש"א (תל אביב-יפו) 5317-09 ברן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, בעמ' 10-9 (נבו 31.8.2009). בעניין זה, בית המשפט עשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 7(א)(2) לחוק, והעביר את הדיון לבית המשפט אליו הוגשה הבקשה לאישור הראשונה. בתוך כך, דן בית המשפט בתכלית המנגנון, והיא שהמותב הדן בעניין ייחשף לתמונה המלאה, מן ההיבט הציבורי וטובת הקבוצה. [6]ת"צ (מרכז) 57984-06-18 בקשי נ' שלמה אדלר, בעמ' 4 (נבו 15.10.2018). בעניין זה, הוגשו שתי בקשות לאישור כנגד הנתבעת, בטענה שהפרה את חובתה ליידע את לקוחותיה בדבר העלאת מחירים. בית המשפט ציין כי משיקולי יעילות הגישה המקובלת היא שיש להעדיף את מחיקת אחת הבקשות, וקבע שאין עדיפות לבקשה המאוחרת משום שאינה מוסיפה נדבך מהותי לבקשה המוקדמת; ת"צ (באר שבע) 12017-12-14 לוי פירסק נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ ועו"ד 4 אח', בעמ' 5 (נבו 6.12.2015). בעניין זה, הוגשו ארבע בקשות לאישור שאוחדו לדיון תחת מותב אחד. כעת, בית המשפט נדרש לקבוע את האופן שבו ינוהל הדיון – בהתאם לסעיף 7(ב) לחוק. בתוך כך, ציין בית המשפט שצירוף בקשות לאישור עלול להוביל לסרבול הליכים, ולכן מוטב למחוק את אחת הבקשות. [7] שם, בעמ' 6. [8] שם; עניין בקשי, לעיל ה"ש 6, בעמ' 5-4; ת"צ (חיפה) 64674-01-19 ויסברוד נ' חברת החשמל בע"מ (נבו 25.9.2019). בעניין זה, הוגשו שתי בקשות לאישור תובענה כייצוגית, ונקבע כי אין עדיפות ברורה לדיון בבקשה המוקדמת בזמן. בתוך כך, בית המשפט קבע כי יש להעדיף את הבקשה לאישור המאוחרת בזמן, משום שהינה איכותית יותר; ת"צ (מרכז) 53061-02-20 קדמי חקלאי נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ואח' (נבו 24.1.2021). בעניין זה נקבע כי יש מקום להעדיף את הבקשה לאישור הראשונה בזמן, אולם אם היא הוגשה בצורה חפוזה ובלתי מבוססת, יש לתת עדיפות לבקשה הבאה שעומדת ברף האיכותי הנדרש; ע"א 7433-21 אוליר מסחר ותעשיות בע"מ נ' רציו חיפושי נפט (נבו 24.11.2021). בעניין זה, מגיש הבקשה לאישור הראשונה בזמן לא התנגד למחיקת בקשתו, משום שהבקשה המאוחרת בזמן איכותית יותר. על רקע האמור, בית המשפט מחק את הבקשה הקודמת בזמן, והטיל על המבקש הוצאות כבדות וחריגות, ע"ס 110,000 ₪. [9]שם. [10]ת"צ (תל אביב-יפו) 51499-06-15 איי.או.אס אליר בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, בעמ' 8 (נבו 17.4.2018). בעניין זה, הוגשו שש בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד בנקים, בטענה כי גבו עמלות ביתר מעסקים קטנים בניגוד לדין. בית המשפט דן בשיקולים שונים שראוי לתת עליהם את הדעת בעת הכרעה לפי הוראות סעיף 7 לחוק. [11]ת"צ (מחוזי נצ') 30269-02-13 פלאפון תקשורת בע"מ נ' ליפשיץ, בעמ' 7 (נבו 6.6.2013). בעניין זה, הוגשו שתי בקשות לאישור, עם חפיפה בין העילות, וכיוון שהבקשה המאוחרת בזמן כללה קבוצה רחבה יותר נקבע שהבקשה המוקדמת מיותרת. [12]עניין פייסבוק, לעיל ה"ש 1, בעמ' 3. [13] עניין בקשי, לעיל ה"ש 6, בעמ' 6. [14]ע"א 5503/11 דבח נ' דינרי, בעמ' 14 (נבו 18.1.2012). [15] תצ (ת"א) 18665-02-20 ערמון נ' רוסולינג בע"מ, בעמ' 11-10 (נבו 4.11.2021). [16] עניין לוי פירסק, לעיל ה"ש 6, בעמ' 6. [17] שרון חנס ויששכר רוזן-צבי "תביעה ביוזמת הנתבע" עיוני משפט מ 173, 232 (2017); רע"א 4778/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצאת חקלאית בישראל בע"מ נ' עו"ד אופיר נאור (נבו 19.7.2012). בעניין זה, המבקש צירף חוות דעת שלא צורפה בעת הגשת בקשת האישור. בית המשפט קבע, כי השלמה עם ההתנהלות הדיונית של המשיב עלולה לעודד תופעה של ניסיונות לעריכת "מקצה שיפורים" לבקשות אישור שהוגשו ע״ב תשתית עובדתית רעועה. בית המשפט ציין כי להשערתו, סיבה אחת שהובילה להתגברות התופעה המתוארת – היא התמריצים המובנים בחוק להגשת בקשת האישור הראשונה בזמן. [18]ת"צ (כלכלית) 55750-07-14 ריטבלטואח' נ' א. דורי בניה בע"מ ואח' בעמ' 14-12 (נבו 9.11.2014). עניין זה, עוסק ב-7 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, שהוגשו כנגד הנתבעת בגין דיווחי החברה. בית המשפט בחן באיזה האופן ראוי לנהל במספר בקשות שמעוררות שאלות דומות של עובדה או משפט, ובתוך כך בחן ההצדקות לברירת המחדל המעניקה עדיפות לקריטריון הכרונולוגי. [19] פרשת תנובה, לעיל ה"ש 17, בעמ' 5. "יש לבלום את התופעה שקנתה לה אחיזה בימינו, של ניסיונות חוזרים ונשנים לעריכת מקצה שיפורים בבקשות לאישור תובענה ייצוגית אשר נשענו, עם הגשתן, ולעתים במודע, על תשתית עובדתית רעועה." [20]שם. [21] ראו בר"מ 4303/12 אינסלר נ' המועצה האזורית עמק חפר (נבו 22.11.2012). בעניין זה, בחן בית המשפט את השיקולים שראוי לקחת בחשבון בעת הכרעה בבקשה לתיקון של בקשה לאישור. נקבע כי בעת הכרעה בבקשה לתיקון, יבואו לידי בית אמות המידה שהותוו בפסיקה לתיקון כתבי טענות, תוך מתן משקל למאפיינים הייחודיים של הליך התובענה הייצוגית. כך למשל, יש לקחת בחשבון את השאיפה שלא להעניק תמריץ להגשת בקשות אישור חפוזות ולא מבוססות. [22]פרשת תנובה, לעיל ה"ש 17. [23] שם, בעמ' 5; ראו גם רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ, פס' 8 (נבו 15.4.2007). בעניין זה, בית המשפט בחן האם ראוי להתיר הגשת ראיות שלא צורפו לבקשת האישור. נקבע כי: "אין להתיר ניסיונות ליצוק תוכן לבקשות נבובות ... תוך כדי הליך האישור... אין להתיר הגשתן של ראיות שהיה ניתן, בשקידה ראויה, להגישן יחד עם הבקשה לאישור תובענה ייצוגית." [24]רע"א 4253/14 חלפון נ' שמן משאבי גז ונפט בע"מ (נבו 29.12.2014). בעניין זה, נידונה בקשה לתיקון בקשה לאישור בית המשפט ציין שמקצי השיפורים החוזרים שערך המבקש נובעים מכך שהבקשה הוגשה בחיפזון, ולראייה ציין את האזכורים השגויים בה. [25]ת"צ (כלכלית) 63128-10-18 פלטר נ' קרן הגשמה בע"מ (נבו 8.4.2019). בעניין זה, נידונה בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית, במסגרתה נטען כי הנתבעת חמקה מפרסום תשקיף ובכך הציגה למשקיעים מידע מטעה וחלקי העולה לכדי תרמית. [26] פרשת חלפון, לעיל ה"ש 24, בעמ' 7.
Comments