הצטרפות להליך ייצוגי כ"ידיד בית המשפט"

נייר העמדה סוקר את דרך צירוף צד שלישי להליך כ"ידיד בית המשפט" כאשר מדובר בארגונים או אנשים פרטיים המבקשים להצטרף להליכים בתובענות ייצוגיות לשם הגנה על אינטרסים חברתיים.

ת"צ (מחוזי מרכז) 37522-03-20 הצלחה - לקידום חברה הוגנת (ע"ר) עמית גנסין נ' Trivago N.(נבו 20.2.2024):

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי כבוד השופטת הבכירה מיכל נד"ב, דחה את בקשת עמותת "הצלחה - לקידום חברה הוגנת" (להלן: העמותה) להצטרף כצד להליך או לחילופין כ"ידיד בית המשפט", לבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברתTrivago N.V. , שהוגשה בטענה כי עסקה בפרקטיקות מסחר אסורות.[1] הבקשה נדחתה מכיוון שהעמותה לא עמדה בשניים מתוך שלושת המבחנים שנקבעו בפסיקה ונוכח השיהוי הרב בבקשת ההצטרפות לאחר הגשת בקשת האישור.

סעיף 15(א) לחוק תובענות ייצוגיות[2] מתיר לארגון הפועל לקידום מטרה ציבורית בעניין שבו עוסקת התובענה להשתתף בדיונים בהליך. בעניין אדם טבע ודין[3] נקבעו לכך שלושה מבחנים. ראשית, מבחן הזיקה לתובענה הדורש מהארגון או מהרשות לפעול לקידום מטרה ציבורית הקשורה לעניין שבו עוסקת התובענה. שנית, מבחן התרומה להליך דורש שהצד המצטרף יועיל להליך ויתרום להכרעה צודקת יותר. לבסוף, מבחן ההגנה על עניינם של חברי הקבוצה, מאפשר צירוף רק כאשר זה נחוץ לשם הגנה על חברי הקבוצה המיוצגת.

בעניין הצלחה השופטת מצאה שהעמותה לא תרמה להליך, כיוון שהיא ביקשה לספק חומרים אשר לא דרשו את מומחיותה בתחום וניתן היה למצוא או להפיק אותם ללא עזרתה. עוד נקבע שהעמותה לא עמדה במבחן ההגנה על הקבוצה מפני שאין נחיצות לצרף אותה, התיק כבר מיוצג על ידי עורכי דין בעלי ניסיון בהגשת תובענות ייצוגיות, הם בעצמם ייצגו בעבר את העמותה ואף קשורים לבאי כוחה.[4] בנוסף, השופטת קבעה כי אחד השיקולים שיש לקחת בחשבון הוא מועד הגשת הבקשה. נקבע כי העמותה ביקשה להצטרף בשיהוי קיצוני של 4 שנים, ללא כל נימוק ובנסיבות פסולות.[5] החלטה זו מעלה שאלות בנוגע לחשיבות כלי "ידיד בית המשפט" בהליכי תובענות ייצוגיות, ביחס לצירוף ארגונים להליך ולגבי שימוש בתי המשפט בכלי בפועל.

כלי "ידיד בית המשפט"

תכלית הכלי לסייע לבית המשפט על ידי מי שאינו צד לסכסוך. במשך השנים השתלב בשיטת המשפט האמריקנית, ומראשית המאה העשרים השימוש בו הולך וגובר על ידי גופים וארגונים המייצגים אינטרסים חברתיים, כלכליים ופוליטיים.[6] בישראל נקבע לראשונה בעניין קוזלי,[7] כי בית המשפט מוסמך לצרף צדדים מיוזמתו להכרעת הסכסוך באופן יעיל ושלם, תוך בחינת ההליך ונתונים לגבי הצד המבקש להצטרף.[8] בנוסף, קיימים מספר הסדרים ספציפיים בחוקים שונים המעניקים סמכות לארגונים ולגופים להצטרף להליכים כ"ידיד בית המשפט",[9] אחד מהם הוא סעיף 15(א) לחוק, אשר מתיר לחבר קבוצה, רשות ציבורית או ארגון הפועלים לקידום ובקשר למטרת התביעה, להצטרף לתובענה הייצוגית בדרך זו.[10] שאלה שעלתה בפסיקה, האם ניתן להורות על צירוף צד שלישי מכוח המנגנון הכללי שהוכר בעניין קוזלי, כאשר המבקש לא עומד בהסדר הספציפי הקבוע בסעיף 15(א) לחוק, אך היא לא הוכרעה.[11] השאלה נדונה בעניין פירט כאשר המבקשים להצטרף אנשים פרטיים, בניגוד לדרישת סעיף 15(א) לחוק. נקבע, כי אין לצרף אותם להליך משום שהם לא רכשו ניסיון או תובנות ייחודיות תוך עיסוק בנושא, אלא שהם מבקשים לספק חוות דעת משפטית. בנוסף, העמדה שביקשו להביא כבר הובאה במהלך ההליך, ובדרך כלל מוסד "ידיד בית המשפט" נועד לאפשר לגופים או לארגונים להצטרף.[12] עם זאת, השופטת הניחה לטובת המבקשים כי במקרים המתאימים ניתן להשתמש במוסד הפסיקתי הכללי של ידיד בית משפט, גם בהליך ייצוגי.[13] פסק דין זה משקף את הקושי שבתי המשפט מערימים על צירוף להליך ייצוגי בין אם מדובר באנשים פרטיים או ארגונים.

חשיבות הכלי במסגרת הליכי תובענות ייצוגיות

כידוע, בתובענות ייצוגיות התובעים המיוצגים אינם משתתפים בניהול ההליך. כך, הקבוצה חשופה לבעיית נציג כתוצאה מפערי מידע ומאינטרסים מנוגדים של חברי הקבוצה ושל התובע המייצג ובא-כוחו.[14] בנוסף, ניהול ההליך דורש לעיתים מומחיות ומחייב את התובע המייצג במשאבים רבים. סעיף 15(א) לחוק, הוא אחד מהכלים שמתמודדים עם בעיות אלה.[15] לארגונים קיים תפקיד חשוב, שכן יש להם משאבים, מומחיות, ניסיון ורצון לטפל בנושאים בעלי חשיבות חברתית וציבורית, הסובלים מתת אכיפה.[16] לרוב, הארגונים פועלים ללא מטרות רווח וכך אין חשש שיפעלו לשם אינטרסים אישיים ושכר טרחה, בניגוד לבאי כוח המייצגים.[17]

אני סבורה כי כלי "ידיד בית המשפט" חשוב לקידום מטרות החוק.[18] צירוף ארגון שיש בכוחו לתרום להליך, מקדם את אינטרס הפרט וגם את האינטרס הציבורי.[19] משאבי הארגון ונכונותו לתרום כפי שהוסבר לעיל, מבטיחים ייצוג משפטי ראוי ומתן סעד הולם לנפגעים,[20] במקרים בהם בא כוח המייצג והתובע הייצוגי לא מספקים הגנה על הקבוצה ועל אינטרסים חברתיים. יש צורך בהבאת מסמכים, חוות דעת, מומחיות וכדומה. כך, מובטחת  הגנה אמיתית על חברי הקבוצה ועל האינטרסים המוגנים. צירופם האפשרי של ארגונים חזקים אף מהווה הרתעה מפני הפרת הדין,[21] במקרים בהם הקבוצה המיוצגת נמצאת בעמדה חלשה וללא משאבי זמן וכסף. כך, הארגון עוזר במאמצים לכפות את קיום הוראות הדין באמצעות בית המשפט, ללא תלות ברשויות האכיפה.[22] לטעמי, דברים אלו נכונים גם לגבי יחידים מומחים בתחום, שיכולים להועיל בתביעה.

עם זאת, עולה מהפסיקה כי בתי המשפט בוחנים בחומרה הגשת בקשה לצירוף בשלב מאוחר של ההליך ללא סיבה מנומקת. זאת משום האפשרות לסרבול ההליך, בזבוז זמן ומשאבים של בתי המשפט,[23] שעשויים לפגוע בניהול היעיל וההוגן של ההליך.[24] השלב בו הוגשה הבקשה עשוי לתמוך או לפגום בסיכוי לקבלתה, בין יתר השיקולים שנלקחים בחשבון.[25] אולם, ישנם מקרים בהם חשוב לבחון את שאר השיקולים בצירוף להליך בצורה פחות חמורה, תוך שיקול דעת. כך נעשה בעניין אדם טבע ודין, שם נקבע שהשתתפות הארגון חשובה בזכות פעילותו הענפה בתחום, המשאבים העומדים לרשותו והחשיבות הציבורית של ההליך. נקבע כי על אף שבית המשפט המחוזי החליט שהקבוצה מקבלת כבר ייצוג הולם ומספק, השתתפות הארגון בהליך עשויה לתרום להגנה על חברי הקבוצה.[26] הוחלט לאפשר לארגון להצטרף, אך ללא הגשת חוות דעת מטעמו.

התובענה הייצוגית אינה רק מכשיר דיוני לאיחוד תביעות, יש להשתמש בכוחה לקידום אינטרסים חברתיים-ציבוריים.[27] לאור המאפיינים הייחודיים של ההליך הייצוגי, נכון לדעתי להרחיב את השימוש בכלי "ידיד בית המשפט" במסגרת תובענות ייצוגיות, אף בעזרת המבחנים הכלליים שנקבעו בעניין קוזלי, בכפוף ליכולת המבקש כארגון או כאדם פרטי, לתרום תרומה כלשהי להליך או להגן על אינטרסים חברתיים, בייחוד כאשר מדובר בתובענות בעלות חשיבות ציבורית.

[1] ת"צ (מחוזי מרכז) 37522-03-20 הצלחה - לקידום חברה הוגנת (ע"ר) עמית גנסין נ' Trivago N.(נבו 20.2.2024) (להלן: עניין הצלחה).

[2] חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן: החוק).

[3] ע"א 7842/16 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' צדוק לוי פירסק ואח' (נבו 27.9.2017) (להלן: עניין אדם טבע ודין).

[4] עניין הצלחה, לעיל ה"ש 1, פס' 33.

[5] עניין הצלחה, לעיל ה"ש 1, פס' 34.

[6] ישראל (איסי) דורון, מנאל תותרי־ג'ובראן, גיא אנוש וטל רגב, "עשור ל"ידיד בית־המשפט": ניתוח אמפירי של החלטות בתי־המשפט", עיוני משפט לד (2011) 675-669 ,706-6 .

[7] מ"ח 7929/96 אחמד קוזלי נ' מדינת ישראל, נג(1) 529, פס' 44 (1999).

[8] שם, פס' 44-45.

[9]  ישראל דורון, מנאל תותרי-ג'ובראן, "לידתו והתפתחותו של "ידיד", עלי משפט כרך ה 65, 94-91 (תשס"ו). 

[10] סעיף 15(א) לחוק.

[11] ת"צ (מחוזי מרכז) 28974-10-20 אברהם נ' עפר פירט, פס' 11 (נבו 9.1.2024) (להלן: עניין פירט). עניין אדם טבע ודין, לעיל ה"ש 3, פס' 30.

[12] עניין פירט, לעיל ה"ש 10, פס' 12.

[13] עניין פירט, לעיל ה"ש 10, פס' 11.

[14] אלון קלמנט, "התביעה הייצוגית כמכשיר לנטרול יתרונותיו של נתבע יחיד על פני תובעים רבים", מחקרי משפט כא 387, 5 (2004).

[15] עניין אדם טבע ודין, לעיל ה"ש 3, פסק דינה של השופטת ברון.

[16] עניין אדם טבע ודין, לעיל ה"ש 3, פס' 20.

[17] אלון קלמנט, "קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו־2006", הפרקליט, מט, 157 (2006) 

[18] סעיפים 1(1),1 (2), 1(3) לחוק.

[19] אביאל פלינט, חגי ויניצקי, "תובענות ייצוגיות" 597, 65 (2017) (להלן: פלינט וויניצקי).

[20] סעיפים 1(1) ו- 1(3) לחוק.

[21] סעיף 1(2) לחוק.

[22] אסף פינק, "תובענות ייצוגיות ככלי לשינוי חברתי", מעשי משפט, ו 157, 159 (2014).

[23] כך למשל, בעניין הצלחה, לעיל ה"ש 1 פס' 35 ; ת"מ (מינהליים חי') 14440-06-12 אחוה איגוד רב תחומי לאנשים עם מוגבלות נ' רות שושנה ברגר (נבו 08.07.2018), שם התקבלה הטענה כי לאחר שהתובענה התנהלה במשך 5 שנים, אין כל יעילות דיונית בצירוף המבקשות כבעלות דין, להבדיל משמיעת התנגדות שהגישו כדין, אם הגישו במועד ;  בת"צ (מחוזי ת"א) 41481-04-19 יקירביץ נ'SAMSUNG  ELECTRONICS  CO LTD , פס' 20 (נבו 17.12.2023), שם הוגשה הבקשה לאחר שכבר התגבש הסדר פשרה ; בנוסף, בת"צ (מחוזי ת"א) 2020/09 אהרוני נ' דקל פס' 14, (נבו 3.7.2011), שם בקשת ההצטרפות הוגשה בשלב מאוחר.

[24] ס' (4)1 לחוק.

[25] ראו למשל, ת"צ (אזורי י-ם) 55354-07-21 ויקטור שלג - חברת החדשות הישראלית בע"מ, פס' 15 (נבו 2. 3.2023); בר"ע (ארצי ) 19063-02-21 עו"ד תמיר שטינוביץ - עמית בן שושן, פס' 10 (נבו 20.6.2021).

[26] עניין אדם טבע ודין, לעיל ה"ש 3, פס' 28-27.

[27] פלינט ווינצקי, לעיל ה"ש 19, עמ' 65 ; ת"צ (מחוזי ת"א) 28211-09-16 עמותת נגישות ישראל נ' אנה ברק (נבו 15.10.2017).