השפעת היעדר פניה מוקדמת על קביעת גמול ושכר טרחה בבקשות להסתלקות מתוגמלת

האם היעדר פניה מוקדמת טרם בקשה לאישור תובענה ייצוגית משפיעה על החלטת בית המשפט לפסוק גמול ושכר טרחה בבקשה להסתלקות מתוגמלת, ומה הדין החל בעניין?

ת"צ (מחוזי ת"א) 39234-08-23 בן אור נ' פרפקט ריף בע"מ (נבו 19.5.2024)‏‏ ו-ת"צ (מחוזי ת"א) 29650-08-23 בן אור נ' ד"ר שפר - רופא שיניים (נבו 27.5.2024):

בתאריכים 19.5.2023 ו-27.5.2023 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ניתנו על ידי כבוד השופט עודד מאור שני פסקי דין בשני תיקים נפרדים, שבהם הוגשו בקשות להסתלקות מתוגמלת מבקשות לאישור תובענה ייצוגית לפי הוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: החוק).[1] בקשות ההסתלקות הוגשו סמוך לאחר הגשת בקשות האישור על ידי המבקש הזהה בשני התיקים ועובר לדיונים המקדמיים בהם. המבקש טען כי אתרי האינטרנט של המשיבות מפרים את ההוראות של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות[2] ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות) (להלן: התקנות),[3] בכך שחסרה באתרים אלו 'הצהרת נגישות' וחסרים פרטי קשר של רכזי הנגישות מטעמן ומידע אודות הסדרי הנגישות במקומות בהם ניתנים שירותים על ידן. נקבע כי המבקש לא ביצע פניה מוקדמת לפני שהגיש את בקשות האישור, וזאת בניגוד להוראות סעיף 35א(ד)(1) לתקנות ולמתפרש מחובות תום הלב וההגינות החלות על המבקש.[4] 

בעניין פרפקט ריף, בקשת ההסתלקות התקבלה בהסכמה, ונקבע כי, אף שניתן היה למנוע את ההליך בפנייה מוקדמת, אי הצהרת הנגישות ואי פרסום הסדרי הנגישות מהווים עילת תביעה לכאורית, והתיקון שבוצע משרת את חברי הקבוצה. אי לכך, ובהתאם להסכמות, נפסקו גמול ושכר טרחה בסך 500 ש"ח ו-1,500 ש"ח בהתאמה.[5] בעניין ד"ר שפר, המבקש ביקש גמול ושכר טרחה בסך 4,000 ש"ח ותרומה בסך 2,000 ש"ח לקרן למימון תובענות ייצוגיות,[6] אך בית המשפט קיבל את טענת המשיבה ולכן לא פסק גמול ושכר טרחה, תוך שהדגיש את חשיבות הפנייה המוקדמת.[7]

עסקינן בשתי תוצאות סותרות של פסיקת גמול ושכר טרחה בבקשות להסתלקות מתוגמלת, הנעדרות פניה מוקדמת טרם הגשת בקשות האישור. כפי שאטען בהמשך, דומה כי הדבר נגרם בשל שיקול דעת שיפוטי נרחב והיעדר כללים ברורים להשפעת אי פניה מוקדמת על קביעת גמול ושכר טרחה בבקשות הסתלקות.

לפי התקנות, על החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות לספק התאמות נגישות בשירות אינטרנט, כאשר סטייה מהוראה זו תהווה הפרה של הוראות הנגישות רק לאחר שנשלחה לחייב הודעה הדורשת ממנו לתקן את הפרתו, והחייב לא תיקנה בתוך זמן סביר שלא עולה על 60 ימים מיום קבלת ההודעה.[8] למעשה, הדין יצר מעין חובת פניה מוקדמת בטרם הגשת תובענה ייצוגית בנושא הפרת הוראות הנגישות, אשר נובעת גם מחובת תום הלב.[9] הפניה המוקדמת הינה כלי שיש בו כדי ליתן מענה, מחוץ לכותלי בית המשפט, והיא נועדה על מנת למנוע שימוש חפוז ושלא לצורך במערכת השיפוטית באמצעות הגשת תובענה ייצוגית, במקרים בהם ניתן היה לתקן את ההפרה באופן הגון, יעיל ומהיר, ולחסוך זמן ומשאבים לבית המשפט.[10] במאמר מוסגר יצוין כי בימים אלו נדונה בכנסת הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16) (להלן: הצעת החוק),[11] המציעה גם היא מנגנון של חובת פניה מוקדמת כהוראת שעה במגוון בקשות לאישור, ובפרט במקרים שבהם הסעדים המבוקשים הם צו עשה, צו מניעה או סעד הצהרתי, וכן בבקשות המבוססות על עילות המנויות בחלק א' ובחלק ב' לתוספת הרביעית, כאשר הנתבע הוא עסק קטן או בינוני.[12] 

החוק מקנה כיום סמכות לבית המשפט לאשר למבקש להסתלק מבקשה לאישור תובענה ייצוגית תוך תשלום גמול למבקש ושכר טרחה לבא-כוחו.[13] היות ופסיקת גמול ושכר טרחה הינה החריג לכלל הקבוע בסעיף 16 לחוק, נדרש שההחלטה בבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה תהיה מנומקת – וזאת על מנת להבטיח כי החלטה זו נסמכת על שיקולים מתאימים ורלוונטיים, וכי בית המשפט בחן כי מדובר במקרה המצדיק סטייה מן הכלל.[14] ברם, מנגנון ההסתלקויות המתוגמלות עשוי להתבטל, שכן הצעת החוק מציעה לשלול את סמכות בית המשפט לפסיקת גמול ושכר טרחה אגב הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית.[15]

נוסחו של סעיף 16 לחוק כיום מקנה שיקול דעת שיפוטי נרחב בקביעת גמול ושכר טרחה בהסתלקויות. עיון באתר "נבו" מראה כי בית המשפט העליון לא קבע הלכה ברורה בנוגע להשפעה של העדר פניה מוקדמת על קביעת גמול ושכר טרחה בבקשות הסתלקות, כך שהנושא נותר בידי הערכאות הנמוכות. בספרות, העמדה הרווחת כיום הינה כי אין באי פנייה מוקדמת כדי להביא לשלילה מוחלטת של גמול ושכר טרחה, אלא כדי להצדיק את הפחתתם.[16] ואולם, מסקירת הפסיקה עולה כי שופטים שונים מתבטאים ופוסקים בהתאם לעמדותיהם האישיות. כך לדוגמה, השופטת רחל ברקאי נוטה לאשר את שכר הטרחה והגמול המבוקשים;[17] השופט עדי סומך מפחית לרוב את שכר הטרחה והגמול המבוקשים;[18] השופט שלמה מיכאל ארדמן דוגל בשלילת הגמול ושכר הטרחה לגמרי.[19] אחרים, כדוגמת השופט עודד מאור, משנים את גישתם בהתאם לעניין המובא לפניהם,[20] כפי שמשתקף גם מעניין פרפקט ריף ומעניין ד"ר שפר.  

לדעתי, עד שהצעת החוק שתבטל לחלוטין את מנגנון ההסתלקויות המתוגמלות תיכנס לתוקפה (אם בכלל), נדרשת התערבותו של בית המשפט העליון בהתוויית כללים ברורים שינחו את הערכאות הנמוכות בקביעת גמול ושכר טרחה בבקשות להסתלקויות מתוגמלות הנעדרות פניות מוקדמות בטרם הגשת בקשות האישור. שיקול הדעת הרחב שמופעל כיום יוצר חוסר ודאות משפטית, מהווה פתח להשפעת עמדות אישיות של שופטים, מטיל עומס על המערכת בשל הצורך לבחון כל מקרה לגופו, ומנביע חוסר שוויון שעלול לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט. התוויית כללים ברורים (אף אם זמניים) תצמצם את שיקול הדעת של הערכאות הנמוכות, תיצור אחידות שיפוטית ותשפר את יעילות בתי המשפט תוך חיסכון בזמן ובמשאבים.

[1] סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות).

[2] חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998.

[3] תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013 (להלן: תקנות שוויון זכויות).

[4] ת"צ (מחוזי ת"א) 39234-08-23 בן אור נ' פרפקט ריף בע"מ (נבו 19.5.2024)‏‏ (להלן: עניין פרפקט ריף), פסקה 8; ת"צ (מחוזי ת"א) 29650-08-23 בן אור נ' ד"ר שפר - רופא שיניים (נבו 27.5.2024)‏ (להלן: עניין ד"ר שפר), פסקה 9.

[5] עניין פרפקט ריף, לעיל ה"ש 4, בפסקה 9.

[6] חוק תובענות ייצוגיות, לעיל ה"ש 1, בסעיף 27. המבקש בבקשת ההסתלקות ביקש תרומה לקרן למימון תובענות ייצוגיות לטובת קמפיין פרסומי לעניין הנגשת אתרי אינטרנט ולצורך השאת רווחתם של קהילת הגולשים המתמודדים עם מוגבלות.

[7] עניין ד"ר שפר, לעיל ה"ש 4, בפסקה 10.

[8] תקנות שוויון זכויות, לעיל ה"ש 3, בסעיפים 35א(א) ו-35א(ד)(1).

[9] ת"צ (מחוזי ת"א) 52621-07-23 בן אור נ' אביב בית השקעות בע"מ (נבו 22.1.2024)‏, עמוד 9. מדובר בפסק דין שניתן על ידי השופט מאור בתיק מאוחד הנוגע להפרות הסדרי נגישות, הדומה בנסיבותיו לעניין פרפקט ריף ולעניין ד"ר שפר, כאשר גם בו המבקש הינו מר בן אור. נקבע כי חובות תום הלב וההגינות מחייבות אף הן בפנייה מוקדמת בתביעות נגישות, מעבר לחובת הפניה המוקדמת הקבועה בתקנות שוויון זכויות.

[10] תמיר שנהב, החשיבות של התמודדות נכונה עם פניה מוקדמת לפני הגשת תובענה ייצוגית, כלכליסט 5.1.2023)), https://www.calcalist.co.il/local_news/article/ryi2tuvqj.

[11] הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16), התשפ"ד-2024 (להלן: הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16)).

[12] שם, בסעיף 30(א)3ב1.

[13] חוק תובענות ייצוגיות, לעיל ה"ש 1.

[14] ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (נבו 5.8.2018)‏‏ ,פס' 27 לפסק דינה של השופטת ברון. שם נדונו תוקפם של הסדרי הסתלקות מתוגמלת ונפסק כי במקרים מתאימים וכחריג לכלל, ניתן לפסוק גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות, תוך קביעת מתווה לדיון והכרעה בבקשה לאישור הסדר הסתלקות מתוגמלת.

[15] הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16), לעיל ה"ש 10, בסעיף 10 (תיקון סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות).

[16] אביאל פלינט, חגי ויניצקי, תובענות ייצוגיות (2017) 689.

[17] ראו לדוגמה: ת"צ (מחוזי ת"א) 15099-12-22 קשרי נ' אריאל ק.ל. יזמות ופיתוח עסקי בע"מ (נבו 1.5.2023)‏‏, ת"צ (מחוזי ת"א) 16291-12-22 סרור נ' קואלה סטייל בע"מ (נבו 28.4.2023)‏‏.

[18] ראו לדוגמה: ת"צ (שלום בת ים) 10364-05-23 דר-אל נ' מויאל - מרכז המאפה בע"מ (נבו 4.2.2024)‏‏, ת"צ (שלום בת ים) 45161-06-23 רבינוביץ' נ' אלון לבנה עיצוב בע"מ (נבו 3.4.2024)‏‏.

[19] ר' לדוגמה: ת"צ (שלום קריות) 36161-06-21 מריח נ' משתלת יגור (נבו 2.6.2022)‏‏, ת"צ (שלום קריות) 5120-07-21 אבו סטילה נ' מילגם בע"מ (נבו 5.3.2022)‏‏.

[20] ראו לדוגמה מקרים בהם שלל השופט עודד מאור גמול ושכר טרחה: ת"צ (מחוזי ת"א) 24597-10-22 סרור נ' אריאל רום השקעות בע"מ (נבו 8.12.2022)‏‏, ת"צ (מחוזי ת"א) 38494-08-23 בן אור נ' אריה ברוך (מכללת שרוטל) (נבו 7.12.2023)‏‏; מקרים בהם פסק גמול ושכר טרחה: ת"צ (מחוזי ת"א) 26120-10-22 סרור נ' ב.כ.ל. סנטרל ארועים בע"מ (נבו 27.12.2022)‏‏, ת"צ (מחוזי ת"א) 26040-10-22 סרור נ' אירועים בירוק בע"מ (נבו 12.2.2023)‏‏; מקרים בהם הפחית את הגמול ושכר הטרחה המבוקשים: ת"צ (מחוזי ת"א) 29464-08-23 בן אור נ' ד"ר הרצל מיכאל מרפאות מומחים בע"מ (נבו 4.12.2023)‏‏,  ת"צ (מחוזי ת"א) 38344-08-23 בן אור נ' ד"ר אורמינר (נבו 27.11.2023)‏‏.