נייר העמדה עוסק בסוגיית הפיקוח על תוכן ואופן פרסום הודעה לציבור בדבר בקשה לאישור הסדר פשרה ומדגיש את חשיבות מעורבות בית המשפט כמפקח הבלעדי בשלב זה של ההליך.
בעניין כהן נ' בית חולים לגליל המערבי (נבו 14.09.23) בית המשפט המחוזי בחיפה, מפי כבוד השופט הבכיר ד״ר מנחם רניאל, דן בבקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה כנגד המרכז הרפואי לגליל, שעניינה בהפרת החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ״ג-1983.[2] במסגרת הבקשה, סיכמו הצדדים על הסדרה עתידית הכוללת הגברת אכיפת הוראות החוק למניעת עישון בבית החולים. בית המשפט עמד על הבעייתיות בהסדר שכולל הסדרה עתידית בלבד, ללא פיצוי לחברי הקבוצה, אך קבע שאין מקום לדחייתו על הסף. בהתאם, לפי סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: החוק)[3], בית המשפט הורה על פרסום הודעה על הגשת הבקשה לאישור ההסדר, בנוסח שיכלול את המשפט "הסדר הפשרה המוצע אינו כולל סעד הולם לחברי הקבוצה אלא הסדרה עתידית בלבד, אך כולל מניעת תביעות חברי הקבוצה בגין נזקים שנגרמו להם".[4] ערעור שהגישו הצדדים על ההחלטה, נדחה בעיקרו ע״י כבוד השופט גרוסקופף, שקבע שלבית המשפט שיקול-דעת רחב בפרסום ההודעה לציבור על בקשה לאישור הסדר פשרה.[5] השופט גרוסקופף הורה על תיקון קל בנוסח שהכתיב המחוזי, הכולל החלפה של הביטוי ״סעד הולם״, ביטוי עם מטען סובייקטיבי ל-״פיצוי כספי או סעד אחר״.[6]
הליכים ייצוגיים רבים מסתיימים בפשרות, הן לפני שלב החלטת האישור והן לאחריה – כמו בעניין כהן. זאת מכיוון שהדין ובתי המשפט מעודדים את הצדדים לפשרות בשל יתרונותיהן לצדדים ולמערכת.[7] לצד היתרונות, הסדרי פשרה אינם חפים מבעיות ובראשן – החרפת בעיית הנציג המאפיינת את ההליך הייצוגי ואת שלב הסדר הפשרה ביתר שאת, לאור היעדר דיון אדברסרי, עקב היעדרותם של חברי הקבוצה, והצטלבות אינטרסים של התובע המייצג ובא כוח הנתבע.[8] המחוקק, הפסיקה והספרות הכירו בבעיה והדגישו את חשיבות תפקיד בית המשפט בבחינת הסדר הפשרה טרם אישורו, תוך בחינה קפדנית של השאלה האם הוא משרת כראוי את האינטרסים של חברי הקבוצה.
בנייר עמדה זה, אבקש לכוון את הזרקור לשלב ההחלטה על תוכן ההודעה על בקשה לאישור הסדר פשרה ואופן פרסומה. פרסום זה הוא בעל חשיבות רבה לציבור, שכן מעבר לכך שהוא מאפשר מסירת מידע למי שההסדר נוגע לו, הוא גם מאפשר לו לבקש שההסדר לא יחול עליו ואף להתנגד לו.[9] בעיית הנציג האינהרנטית בתובענה הייצוגית, מתעוררת ביתר שאת בשלב זה, בשל זהות האינטרסים של הצדדים בפרסום הודעה שתגיע לכמה שפחות חברי קבוצה ושתביא למינימום התנגדויות. לאחר הגשת הסדר הפשרה, בית המשפט בוחן אותו בחינה ראשונית ומשהחליט שלא לדחותו על הסף, הוא מורה על פרסום ההודעה לקבוצה, כשהחוק מותיר לו שיקול דעת רחב באשר לתוכנה ואופן פרסומה.[10] החוק קובע את השיקולים שבית המשפט רשאי לשקול, אך אין הוא מונה הוראות מפורטות בדבר התוכן ואופן הפרסום.[11] כאמור, מנגנון פרסום ההודעה לציבור ומתן האפשרות להתנגדות, נועד לתת מענה לבעיית הנציג ולהיעדר הדיון האדברסרי, אך תכלית זו לא תמומש אם ההודעה עתירה במלל משפטי שאינו נהיר עבור חבר קבוצה חסר ידע משפטי, או מנוסחת באופן מטעה ומניפולטיבי.[12] כמו-כן, גם לאופן פרסום ההודעה חשיבות יתרה, שכן הודעה שאינה מפורסמת בתפוצה נאותה, אינה מגיעה לידיעת חברי הקבוצה ובכך מתאיינת יכולתם להתנגד או לצאת מהקבוצה. בתי המשפט בישראל נוהגים להורות על פרסום ההודעה בשני עיתונים יומיים ולעיתים מורים על פרסום נוסף באתר האינטרנט של הנתבע.[13] דו"ח הצוות הבין-משרדי לבחינת ההסדרים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, המליץ למחוקק לקבוע ברירת מחדל של חובת פרסום באמצעים הדיגיטליים של הנתבעות.[14] זאת שכן נראה שפרסום הודעה בשולי עיתון, אינה עונה על דרישת הפרסום הנאות.[15]
כאמור לעיל, הפסיקה קבעה שבהליכים ייצוגיים, לבית המשפט שיקול דעת רחב באשר לפרסום ההודעה לציבור בדבר בקשה לאישור הסדר פשרה.[16] כמו-כן, השופט גרוסקופף קבע שאין לחבר הקבוצה זכות דיונית להביע עמדתו ביחס לפרסום ההודעה ומשכך, בשלב זה חברי הקבוצה נותרים מיוצגים ע״י התובע ובא-הכוח המייצגים, תחת פיקוח בית המשפט.[17] הואיל ונראה שהחוק[18] והפסיקה ״דחקו״ את חברי הקבוצה מחוץ לשלב פרסום ההודעה והותירו את בית המשפט כמפקח הבלעדי ולאור הבעייתיות שהצגתי לעיל בשלב זה, סבורני שעל בתי המשפט להפעיל את שיקול הדעת שמוקנה להם באופן רחב, תוך בחינה קפדנית של ההודעה, כשהמטרה העליונה בשלב זה הינה לספק לחברי הקבוצה מידע נאות לשקול צעדיהם במסגרת ההליך באופן רציונלי. בין היתר, אציע להרחיב את פסיקת השופט רניאל בעניין כהן, כך שבית המשפט יקבע שמלבד פרסום בעיתונים, המשיב יפרסם את ההודעה ברשתות החברתיות ובאתר האינטרנט שלו.[19] בנוסף, חשוב שבית המשפט יבדוק האם עילת התביעה מנוסחת בצורה פשוטה וברורה והאם המידע אודות הפיצוי (או היעדר הפיצוי) מונגש לחברי הקבוצה.
החלטת השופט רניאל בעניין כהן, שגילה מעורבות בתוכן ההודעה לציבור על הסדר פשרה, מבטאת גישה ראויה, אקטיבית וחשדנית בפיקוח על תוכן ההודעה, הנובעת מהפנמת תפקידו בהגנה על חברי הקבוצה ועל זכותם לקבל מידע נאות אודות ההסדר לצורך כלכול צעדיהם. יתר על כן, מדובר בגישה חדשנית היוצקת תוכן פיקוחי גם להליך פרסום ההודעה לציבור, כשלב נוסף לצד בחינת הסדר הפשרה עצמו - המתבצעת על ידי בית המשפט. כמו-כן, סבורני שייתכן והחלטת השופט גרוסקופף, המונעת יציקת ביטויים בעלי מטען סובייקטיבי המשקפים את התרשמות בית המשפט מתוכן ההסדר, יש בה כדי להרפות את ידו ממילוי מיטבי של תפקידו בשמירת האינטרסים של חברי הקבוצה.[20] לדעתי, ידיעת הצדדים שבית המשפט מחזיק בשיקול-דעת רחב במעורבות בנוסח ונוקט בקו של ״מפקח מעורב״, תרתיע אותם מהגשת הסדר שאינו מיטיב עם חברי הקבוצה ותתמרץ אותם אקס-אנטה, להביא בפני בית המשפט הסדר פשרה משופר, במטרה לצמצם התנגדויות של חברי הקבוצה.
[1] ת״צ (מחוזי, חי') 70716-12-20 כהן נ' בית חולים לגליל המערבי (נבו 14.09.23) (להלן: עניין כהן).
[2] חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983.
[3] סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006 (להלן: החוק).
[4] עניין כהן, לעיל ה״ש 1.
[5] רע״א 8121/23 מדינת ישראל משרד הבריאות המרכז הרפואי לגליל נ' רחלי כהן, פס' 8 (נבו 28.11.23).
[6] שם, פס' 11.
[7] אביאל פלינט וחגי ויניצקי תובענות ייצוגיות 597 (2017) (להלן: פלינט וויניצקי).
[10] פלינט וויניצקי, לעיל ה״ש 6, בעמ' 627.
[11] ס' 25(ה) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006. הסעיף קובע כי בית המשפט רשאי להתחשב בהוצאות הכרוכות באופן הפרסום ובמידת היעילות שבו; בהיקף הפיצוי הכספי שעשוי להתקבל לעומת היקף הנזק שעשוי להיגרם אם תידחה התביעה; במספר המשוער של חברי הקבוצה וביכולת לאתרם במאמץ ועלות סבירים; ביכולת למסור הודעה אישית לחברי הקבוצה באופן ובעלות סבירים ובמאפיינים המיוחדים של חברי הקבוצה.
[12] פלינט וויניצקי, לעיל ה״ש 6, בעמ' 629.
[13] פלינט וויניצקי, לעיל ה״ש 6, בעמ' 627.
[14] דו"ח הצוות הבין-משרדי לבחינת ההסדרים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו – 2006, 84 (2023) (להלן: הדו״ח).
[16] עניין כהן, לעיל ה״ש 1; רע"א 6024/23 יקירביץ נ' דגן, פס' 14 (נבו 29.10.2023) (להלן: עניין יקירביץ).
[17] עניין יקירביץ, שם, פס' 15.
[18] ס' 18(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006. הסעיף מאפשר התנגדות לאחר 45 ימים מיום פרסום ההודעה, או מועד מאוחר יותר ולא לפני כן.
[19] עניין כהן, לעיל ה״ש 1; הדו״ח, לעיל ה״ש 13, בעמ' 84.
[20] לעיל, ה״ש 4.
תודה על ההארות והתובנות 🙏🏻
מעניין ומחדש המון