top of page

שימוש בתביעות ייצוגיות לעילות נגישות בראי ת"צ 46266-06-22 ברזילי נ' אמ.אס. קסקד בע"מ

מדוע חל זינוק בתביעות ייצוגיות בנושאי נגישות, מה ההשלכות של ריבוי התביעות הללו, והאם הן רצויות?



בתאריך ה-06.11.2022 ניתנה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו החלטה על ידי כבוד השופט עודד מאור, אשר מאשרת בחלקה בקשת הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, לפי הוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו 2006.[1]

בקשת ההסתלקות הוגשה על ידי יחיאל ברזילי אשר הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד אמ.אס. קסקד בע״מ, יבואנית מזון הרשומה כחברה בישראל. בבקשת האישור טען המבקש כי המשיבה לא הנגישה את נתב השיחות שלה לאנשים בעלי מוגבלות שמיעה, כיוון שבנתב השיחות נשמעה הקלטת דיבור תוך כדי השמעת מוסיקת רקע.[2] בכך לטענתו, הפרה המשיבה את הוראות תקנה 33 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), תשע"ג-2013[3] ואת הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: ״חוק שוויון הזכויות״).[4]

בטרם הוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור, הגיעו הצדדים להסדר הסתלקות לפיו המשיבה התחייבה להנגיש את נתב השיחות שלה, או להחליפו במענה אנושי, ולרענן נהליה בנושא הנגשת נתב שיחות לבעלי מוגבלויות. המבקש התחייב לוותר על כל טענותיו כאמור בבקשת האישור כנגד המשיבה. בהסדר ההסתלקות הסכימו הצדדים על תשלום גמול למבקש בסך 1,000 ש״ח, ותשלום שכר טרחה לבא כוח המשיב בסך 8,000 ש״ח.

השופט אישר את הסדר ההסתלקות, למעט עניין שכר הטרחה של בא כוח המבקש, אשר הופחת לסך של 5,000 ש״ח, בציינו כי בקשת האישור הינה אחת מסדרה של 30 בקשות אישור דומות עד כדי זהות שהוגשו על ידי עורך הדין.[5]

בקשת האישור שבמוקד החלטה זו הינה דוגמה למגמה אקטואלית[6] שלאחרונה צוברת תאוצה בהליכים ייצוגיים, והיא ריבוי תביעות ייצוגיות בעילות נגישות. ועוד, מסקירת הפסיקה עולה כי קיימות החלטות נוספות בהן בית המשפט החליט להפחית את שכר הטרחה של בא כוח המבקש, בין היתר לאור היות הבקשה במוקד הדיון, אחת מבין רבות שהוגשו על ידי אותו עורך דין, כפי שיפורט בהמשך רשימה זו.

ברשימה זו אסקור תחילה את הדין בנושא תובענות ייצוגיות בעילות נגישות. לאחר מכן אציג את העלייה בבקשות לאישור תביעות אלו ואת החששות העולים ממגמה זו. לבסוף, אטען כי נדרש תיקון חקיקתי למצב הנתון כיום.

מה הדין החל בנושא תובענות ייצוגיות בעילות נגישות?

מקור עילות התביעה בתחום הנגישות הינו פרט 9(1) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס״ו-2006,[7] והוא חוק שוויון הזכויות. פרט זה מאפשר הגשת תביעות ייצוגיות בגין הפרת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשע״ג-2013 (להלן: ״תקנות שוויון הזכויות״).[8]

תביעות ייצוגיות בגין התקנות המצוינות לעיל הפכו רווחות יותר במערכת המשפט בישראל בשנים האחרונות. נדמה כי ניתן לשייך את העלייה במספר בקשות האישור לשינוי בחובת האגרה. בשנת 2018 הוטלו אגרות על הגשת תביעות ייצוגיות, ונקבע כי תביעה ייצוגית לפי פרט 9(1) לחוק תובענות ייצוגיות, בעילת חוק שוויון הזכויות כאמור, פטורה מתשלום אגרה.[9] בשנה שקדמה להטלת האגרות, תביעות ייצוגיות בענייני נגישות היוו 1.4% מכלל בקשות האישור המוגשות. בשנה שחלפה מאז, תביעות בעניין נגישות שאינן חייבות באגרה היוו 30% מסך הבקשות, ובתקופת משבר הקורונה מספרן עלה לכדי 42% מסך הבקשות שהוגשו.[10]

פטור מאגרה בתחום זה, לפי דברי ההסבר לתיקון בו נקבע הפטור, נועד לקדם את ערך השוויון ולהסיר חסמים כלכליים מנפגעי הפליה.[11] ללא עוררין אלו מטרות משמעותיות וערכיות. אולם, האם תוצאת הפטור מאגרה הינה תוצאה ראויה?

התופעה עלולה להוביל למצב בו בעל עסק קטן שמעולם לא ניהל הליך משפטי, מקבל לשולחנו בהפתעה מוחלטת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעלת מאות עמודים, כשהסעד הנתבע בה הינו פיצוי שיכול להגיע לכדי מיליוני שקלים. כל זאת ללא פניה מוקדמת, כיוון שהלה לא ציין פרטי רכז נגישות באתר האינטרנט של עסקו, חובה חוקית שרבים לא מכירים בקיומה. בשנים האחרונות בעלי עסק רבים, קטנים וגדולים, מוצאים עצמם במצב זה.

לעיתים בקשות האישור מוגשות בצורה ״משוכפלת״ על ידי עורכי דין קבועים, כך שהשינויים היחידים בין הבקשות הם פרטי העסק. מסיקור התופעה בתקשורת עולה שעורכי דין אף מאתרים באופן אקטיבי תובעים ייצוגים שכלל לא מכירים את העסק הנידון.[12]

לא אכחד כי בעלי העסקים הללו מפרים חובה חוקית חשובה, שמטרתה מניעת הפליה והנגשת שירותים.

אז מה הבעיה במצב השורר כיום?

לדידי תביעה שכזו אינה יעילה חברתית. ראשית, התביעות הללו עולות כדי תביעות יתר: הן חסרות כל ערך תקדימי ו״מבזבזות״ משאבי משפט יקרים, וכך גם מעכבות בירור תביעות אחרות שערכן הציבורי יכול להיות משמעותי. על אף שעולה כי תביעות אלו, כמו תביעות ייצוגיות רבות, לרוב מסתיימות בפשרה או בהסתלקות מתוגמלת, זו מגיעה לאחר שלב הגשת הבקשה לתובענה ייצוגית, וכבר גוזלת זמן שיפוטי ומשאבי בית משפט, שהם כאמור יקרים ומוגבלים מלכתחילה.[13]

שנית, לתביעות הללו השלכות קשות על בעלי עסקים קטנים בפרט. לרוב מדובר בעורך דין שהוא ״שחקן חוזר״ בתחום, אשר מפעיל תובע ייצוגי אותו איתר (כפי שתואר לעיל). מולו ניצב בעל עסק קטן, שמעליו מרחפת אימת בקשת אישור התובענה והסעד המבוקש בה. בעל העסק נמצא בעמדת נחיתות מול השחקן החוזר ומיודע הדין, כאשר אלו ניגשים לשולחן המשא ומתן לטובת ביסוס הסדר פשרה. עבור בעל עסק קטן, אפילו אם הסכומים שיאלץ לשלם בהסדר הפשרה עומדים על אלפי שקלים בודדים, אלו בצירוף לעלות הנגשת האתר (שעולה כדי אלפי שקלים), עלולים להביא לכדי הפסקת פעילות העסק. רשימה זו קצרה מכדי להרחיב על ההשלכות של הדרת עסקים קטנים, אך אזכיר לעתה את הפגיעה המהותית בשוויון, ואת הפגיעה בתחרות השווקית שעלולה להתרחש במצבים בהם פוחתת כמות העסקים המתחרים בשוק.[14]

אוסיף כי קיימת תחושת ניצול לרעה של מכשיר התובענה הייצוגית, העולה ממתכונת ״שכפול״ התביעות. איתור אקטיבי של בעלי מוגבלויות על ידי עורכי דין, שלעיתים אף לא נתקלו באתר האינטרנט של המשיב הפוטנציאלי, כדי להציבם בחזית תביעה שהוגשה עשרות פעמים (בשינויים מינוריים), מעוררת תחושה קשה.

במספר החלטות של בית המשפט ניכר הניסיון להתמודד עם התופעה. למשל, נקבע ביחס למספר בקשות הסתלקות מתוגמלות, הפחתה משכר טרחת בא כוח המבקש עליו הסכימו הצדדים, לאור היות הבקשה דומה לבקשות רבות אחרות שהוגשו על ידו.[15] בבקשה אחת אף נקבע כי נשלל היסוד לפסיקת גמול ושכר טרחה.[16] ועוד, למרות שאין בחוק חובת פניה קודמת במקרים הללו,[17] בית המשפט זקף לרעת המבקש ובא כוחו גם את היעדר הפניה המוקדמת למשיבות, כך שאי קיומה השפיע אף הוא על הפחתת שכר הטרחה. בית המשפט ציין שהעדר הפניה המוקדמת מהווה שיקול רלוונטי בפסיקת שכר הטרחה, לאור יכולתה לחסוך וליעל את ההליך המשפטי.[18] אולם, מסקירת הפסיקה בנושא עולה שמדובר בהחלטות בודדות ולא בתופעה רווחת.

מה הפתרון?

תקנה 35א לתקנות שוויון הזכויות קובעת שסטיה מהוראות נגישות שירותי אינטרנט תחשב כהפרה רק כאשר נשלחה לחייב הודעה הדורשת ממנו לתקנה, וזו לא תוקנה במשך 60 ימים. לדידי, יש להרחיב תכולת מנגנון הפניה המוקדמת לכלל תקנות הנגישות. תובע מייצג פוטנציאלי יחוייב בפניה מוקדמת לבית העסק שאינו עומד בדרישות הנגישות על פי התקנות, ורק במידה והחברה לא תתאים עצמה לחובותיה לפי הדין, ניתן יהיה להגיש בקשה לתביעה ייצוגית בנושא. כך, מכשיר התובענה הייצוגית יממש ייעודו ככלי יעיל להגברת האכיפה העצמית. המודעות לקיום התקנות וחובות הנגישות תעלה, בעלי עסקים יישרו קו עם החובות הקבועות בתקנות, מבלי לאפשר תביעות יתר שאינן יעילות לחברה בכללותה. יתכן וחובה זו תפגע בתמריץ להגיש תביעות בנושא, ולכן לא תתקיים פניה לעסק המפר כדי שישנה דרכיו. אולם, כיוון שחובת הפניה לא מונעת אפשרות לתבוע עסק שלא יתאים עצמו לדין, לדידי חשש זה לא יתממש בפועל.

פטור מתשלום אגרה בתביעה ייצוגית לפי עילת חוק שוויון הזכויות מגביר את הנגישות של בעלי מוגבלויות נפגעי הפליה לבית המשפט, ומייצר הרתעה כנגד הפליה ואי-הנגשת שירותים ציבוריים. אולם, היתרון שבאגרה- מניעת שימוש סרק בשירותי בית המשפט,[19] נעדר. על כן, בשילוב פטור מאגרה יחד עם מנגנון חובת הפניה המוקדמת, נוכל להגשים מטרה זו תוך מניעת ההשלכות השליליות של הפטור.


[1]ס׳ 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006 (להלן: החוק). [2]בקשה לאישור תובענה ייצוגית בת"צ 46266-06-22 ברזילי נ' אמ.אס. קסקד בע"מ (14.6.2022), פסקה 16. [3] תק׳ 33 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), התשע״ג-2013. [4]חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998. [5]ת"צ 46266-06-22 ברזילי נ' אמ.אס. קסקד בע"מ (נבו 06.11.2022). [6]אבישי גרינצייג ומתן ברניר ״הייצוגיות בעניין נגישות לנכים, הטענות לסחיטה והמלחמה שהכריזו החברות הנתבעות״ גלובס (18.06.2020) https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001332667. [7] פרט 9(1) לתוספת השניה לחוק. [8]בולט השימוש בשלוש תקנות כעילות לתביעה ייצוגית: תק׳ 33 הקובעת חובה להנגשת נתב שיחות, תק׳ 34 קובעת חובת פרסום הסדרי נגישות באתר האינטרנט, תק׳ 91 קובעת חובה למנות רכז נגישות ולפרסם פרטיו באתר (להלן: ״תקנות הנגישות״). [9]תק׳ 20(31) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז-2007. [10]גרינצייג וברניר, לעיל ה״ש 6. [11]טיוטת תקנות בתי המשפט (אגרות)(הורעת שעה), התשע״ט-2018. [12]״מאפיה באישור החוק: התובעים הסדרתיים שמוציאים עשרות אלפים מעסקים פרטיים״ (כאן| חדשות – תאגיד השידור הישראלי 15.08.2022). [13]ישי רוזן-צבי ההליך האזרחי פרק ראשון 41 (2015). [14]על תופעה זו ראו דיוויד גילה הגישה הכלכלית למשפט פרק טז 863 859 (אוריאל פרוקצ׳יה עורך 2012). [15]ת"צ 67396-12-21 עובדיה נ' חדר בהר סיני בע"מ ואח', פסקה 20 (נבו 29.11.2022) (להלן: ״עניין עובדיה״), ת"צ 25566-10-22 קשרי נ' פ.מ תשואות פיננסיים בע"מ, פסקה 20 (נבו 15.12.2022) (להלן: ״עניין קשרי״). [16]ת"צ 24597-10-22 סרור נ' אריאל רום השקעות בע"מ, פס׳ 10 (נבו 8.12.2022) (להלן: ״עניין סרור״). [17]תק׳ 35א(ד)(1) לתקנות שוויון הזכויות היא היחידה מהתקנות לגביה קיימת חובת פניה מוקדמת למשיב טרם הגשת תביעה. [18]עניין סרור, לעיל ה״ש 16, פס׳ 34. עניין עובדיה, לעיל ה״ש 15, פס׳ 21. עניין קשרי, לעיל ה״ש 15, פס׳ 19. [19]רוזן-צבי ההליך האזרחי, לעיל ה״ש 13, פרק שני בעמ׳ 132.

601 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page