top of page

שינוי במדיניות שכר טרחה בתובענות ייצוגיות והשוואה לדין האמריקאי – נייר עמדה בעניין ע״א 3604-22 יואב פז נ׳ פלאפון תקשורת בע״מ

נייר העמדה עוסק בהחלטת בית המשפט להפחית שכר טרחה של עו״ד במקרים בהם חלק מהפיצוי נתרם לקרן והשוואה למודל האמריקאי בתובענות ייצוגיות


בפסק הדין ע״א 3604-22 פז נ׳ פלאפון תקשורת בע״מ (להלן: עניין פז) קבע בית המשפט העליון (כב' השופטים רונן, בהסכמת השופטים וילנר ועמית) כי בתובענות ייצוגיות בהן בית המשפט מורה על פיצוי חברי קבוצה באופן אישי אך מאפשר תרומה לקרן לחלוקת כספים שנפסקו כסעד בתביעות ייצוגיות לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: הקרן והחוק, בהתאמה) עבור חברי קבוצה שלא יאותרו, יש מקום להפחית את שכר הטרחה של עורך הדין.[1] הדיון בפסק הדין נסוב על ערעור התובע המייצג על קביעות בית המשפט בנוגע לשכר הטרחה והגמול, בהסכם הפשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת פלאפון תקשורת בע״מ (להלן: פלאפון) עבור שירות "שיר בהמתנה" שפלאפון סיפקה למנויים ללא הסכמתם, בניגוד להוראות רישיונה.

 

ב-01.04.2022, בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסכם פשרה בין הצדדים אשר כלל בנוסף להסדרה עתידית, פיצוי בדמות הטבה בשווי כספי של 20 ש״ח לחברי הקבוצה. הגדרת "חברי הקבוצה" כללה גם מנויים קיימים של פלאפון, וגם מנויי עבר שכבר אינם לקוחות החברה (להלן: "הקבוצה"). פלאפון התחייבה כי אם לאחר ארבעה חודשים לא ימומשו מלוא ההטבות – היא תתרום את שווי יתרת המוצרים שלא תנוצל ע״י הקבוצה לעמותת ״גדולים מהחיים״. בהתבסס על הערכה כי שוויו של הסדר הפשרה עומד על 4.68 מיליון ש״ח, הצדדים המליצו על שכר טרחה בסך 700,000 ש״ח. בית המשפט המחוזי קבע בהסכם הפשרה כי הגמול ושכר הטרחה שהומלצו על ידי הצדדים, אינם בלתי סבירים וכי הם עולים בקנה אחד עם ההלכות המושרשות באשר לאופן חישוב גמול ושכר טרחה. יחד עם זאת הוסיף בית המשפט המחוזי כי הסכום שהוסכם על הצדדים ישולם למערער ולבאי כוחו במלואו רק במצב בו שיעור מימוש ההטבות על ידי חברי הקבוצה יעמוד על 100% (אם כי נקבע כי שיעור הגמול לא יפחת מסכום של 50,000 ₪ ושיעור שכר הטרחה לא יפחת מ-200,000 ש"ח). עוד נקבע כי הפרש שכר הטרחה והגמול יועברו לידי הקרן.

 

בעניין פז עולה השאלה כיצד להתייחס לרכיב הפיצוי שלא נוצל על ידי חברי הקבוצה והועבר כתרומה, בחישוב סכום שכר הטרחה של עו״ד. המערער חלק על החלטת בית המשפט המחוזי להחריג באופן טוטאלי את הסכום שנתרם לעמותה מחישוב שכר הטרחה והגמול. בהקשר זה, בית המשפט העליון קיבל את טענת המערער באופן חלקי. כב' השופטת רונן סברה כי יש להבחין בין שני מקרים: במקרה הראשון, מדובר בתובענות בהן בית המשפט קובע כי לא ניתן לזהות את חברי הקבוצה או לבצע את התשלום בעלות סבירה ככלל וכך יקבע כי הפיצוי כולו יעבור לקרן. במקרה השני, מדובר בתובענות בהן בית המשפט מורה על פיצוי לחברי הקבוצה אך מציין כי במצבים בהם לא ניתן לאתר חלק מחברי הקבוצה, הנתבע יעביר את יתרת הסכום לקרן או עמותה. השופטת רונן קובעת כי בתובענות מהסוג האחרון, יש להפחית את שכר הטרחה של עו״ד תוך התייחסות לסכומים שהועברו לחברי הקבוצה בפועל והסכומים שהועברו לקרן (או במצב הזה – לעמותה).[2] ואכן בעניין פז נקבע כי ביחס לסכום שיועבר לעמותה, ב"כ המערער יהיה זכאי לשכר טרחה שיהיה בשיעור של 75% משכר הטרחה שהוא היה זכאי לו אילו היה הפיצוי מגיע לידיהם של חברי הקבוצה ישירות. במילים אחרות, אם שיעור המימוש לא יעמוד על 100% ויועברו כספים לעמותה, יעמוד שכר הטרחה ביחס לסכומים שהועברו לעמותה על 75% משכר הטרחה המומלץ בהסכם הפשרה.

 

השופטת רונן ביססה את עמדתה באמצעות עמידה על שתי תכליות של החוק – פיצוי נפגעים והרתעה. תרומת חלק מכספי הפיצוי לקרן עדיין מהווה הרתעה לנתבע, אבל ללא שכר טרחה דיפרנציאלי או התניית שכר הטרחה במימוש של חברי הקבוצה, אין תמריצים לתובע לוודא כי הנתבע אכן יפעל כדי לאתר את כלל חברי הקבוצה.[3] 

 

החלטת ביהמ״ש בעניין פז מעלה שאלות ונקודות ביקורת. ניתן להסיק כי הפחתת שכר הטרחה של עו״ד במצבים שחלק מהפיצוי עובר לקרן יוביל להרתעת-יתר של עו״ד לייצג חברי קבוצה בתובענות ייצוגיות. יכולות להיות מספר סיבות למה לא היה מימוש ע״י הקבוצה מסיבות שאינן קשורות ביסודן להתנהלות עו״ד, אך במצבים הנ"ל, עו״ד ייאלצו לשלם את המחיר. מצד שני, אני מאמינה שיש מקום לשימוש בשכר טרחה דיפרנציאלי כדי לתמרץ עו״ד לוודא מימוש יותר גבוה ע״י הקבוצה. הפרקטיקה בארה״ב מהווה דוגמת קיצון למה שקורה שאין שכר טרחה דיפרנציאלי.

 

בארה״ב, שכר הטרחה לרב מהווה בין 25%-30% מסכום הפיצוי[4] ללא התייחסות למימוש של חברי הקבוצה[5]. למרות שאין קרן בארה״ב, אנו רואים שימוש בפיצוי ״Cy Pres״, כאשר חלק או כל הפיצוי עובר לעמותה[6]. גם במקרים כאלו, אין שכר טרחה דיפרנציאלי. דוגמה מובהקת לכך הינו הסכם פשרה בתובענה ייצוגית נגד חברת Monsanto על בסיס פרסום שקרי ומטעה. שווי הפשרה הייתה 39 מיליון דולר, אך מימוש הפיצוי עמד על 3% מחברי הקבוצה. כתוצאה מכך, ביהמ"ש אישר הסכם  Cy Pres שכלל תרומה למספר עמותות בשווי 16 מיליון דולר ושכר טרחה בשווי 10 מיליון דולר[7]. שכר הטרחה של עו״ד לא הופחת ככלל כתוצאה מהסכם ה-Cy Pres ועמד על כ-26% משווי הפיצוי, למרות מימוש כמעט אפסי של חברי הקבוצה.

 

חשוב לציין שהלכת פז מתייחסת למקרים בהם יתרת הפיצוי שלא מומשה נתרמת לעמותה או לקרן. אני רואה הבדל בין מקרים בהם חלק מהפיצוי עובר לקרן למקרים בהם חלק מהפיצוי מועבר לעמותה. תרומה לעמותה - או שימוש בהסכם Cy Pres במושגים אמריקאים- מעניקה לנתבע יכולת השפעה על יעד הכספים, באופן שעשוי להטיב עימה מבחינת יחסי ציבור. מנגד, קיימים ״יתרונות חברתיים״ בתרומה לקרן. הקרן מקבלת החלטות לגבי הכסף באופן עצמאי, ללא השפעה של האינטרסים של הנתבעת. בנוסף, חברי הקבוצה עשויים אף להנות מהתרומה בעקיפין, לאור היותם חלק מהציבור הרחב. בראייתי, יש מקום להחיל את הלכת פז על מצבים בהם חלק מהפיצוי נתרם לעמותה בלבד.

 


[1] ע״א 3604/22 פז נ׳ פלאפון תקשורת בע״מ (נבו 23.05.2023).

[2] עניין פז, לעיל ה״ש 1, בעמ׳ 7-8.

[3] עניין פז, לעיל ה״ש 1, בעמ׳ 8.

Theodore Eisenberg, Geoffrey P. Miller, Roy Germano, Attorney’s Fees in Class Actions: 2009-2013, [4] NYU Law and Economics Research Paper No. 17-02, Cornell Legal Studies Research Paper No. 17-05 (2017)

Theodore Eisenberg, Geoffrey P. Miller, Roy Germano, Attorney’s Fees in Class Actions: 2009-2013, [5] NYU Law and Economics Research Paper No. 17-02, Cornell Legal Studies Research Paper No. 17-05, 947 (2017

 Rhonda Wasserman, Cy Pres in Class Action Settlements, 88 Southern California Law Review 97 [6] (2014)

 

 


6 צפיות0 תגובות

Comentarios


bottom of page