תיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי בראי ת"צ (מחוזי ת"א) 25114-04-23 מפלגת עלה ירוק נ' לבוביץ (נבו 16.5.2024)
- אוראל גרבס - חבר בקליניקה לתובענות ייצוגיות
- 30 ביולי 2025
- זמן קריאה 5 דקות
במסגרת נייר עמדה זה אסקור את התנאים במסגרתם יתיר בית המשפט לתקן בקשה לאישור תובענה ייצוגית, תוך התמקדות בנסיבות עניין עלה ירוק אשר נידון לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
עניינו נסוב סביב בקשה לאישור תובענה ייצוגית, ובקשה לתיקון כתב בקשה זה, בגין הפרה לכאורה של פקודת הסמים המסוכנים[2] וחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון[3] על ידי המשיבים. בית המשפט לא אישר את תיקון כתב הבקשה, ודחה את בקשת האישור על הסף. הבקשה דנן הוגשה כנגד חברות בעלות רישיונות לייצר, לייבא, לארוז, להפיץ ו/או לשווק קנאביס לצרכים רפואיים, בטענה כי פרסמו את המוצרים שלהן על ידי מיתוג ועיצוב אסורים שמטרתם למכור קנאביס לשוק הפנאי הבלתי חוקי ולא לשוק הרפואי. הסעד המבוקש בבקשה הוא החזר כספי לבעלי רישיונות לצריכת קנאביס רפואי בשיעור העלות העודפת שהם נאלצו לשלם כתוצאה מההוצאה הנוספת שנבעה משיווק מוצרי קנאביס לשוק הפנאי.[4]
בית המשפט דחה את הבקשה לתיקון כתב הבקשה וסילק את התובענה הייצוגית על הסף ממספר טעמים. ראשית, סבר בית המשפט שהבקשה אינה מגלה כל עילה בדין, והוגשה בחופזה ומבלי שקדמה להגשתה עבודת הכנה מספקת הן מבחינת משפטית והן מבחינה ראייתית. בית המשפט פסק כי הבקשה אף לא עומדת בדרישות של סעיפים 2(א) ו-ב לתקנות תובענות ייצוגיות, שכן המבקשים לא פירטו בבקשה את כל הפרטים הרלוונטיים לה, אלא הפנו למסמכים חיצוניים.[5] המבקשים ביקשו להשלים את הפרטים החסרים מתוך כתב התביעה שהגישו, אך נקבע שגם השלמה כאמור לא תענה על כל הפגמים בבקשה המקורית.[6] נוסף על כך דחה בית המשפט את בקשת האישור משום שלא הכילה תשתית משפטית וראייתית בסיסית.[7]
המשיבות ביקשו לדחות את הבקשה על הסף בשל היעדר עילת תביעה אישית לתובע הייצוגי[8] וטעויות מהותיות בתצהירי המבקשים.[9] עוד מוסיפות המשיבות שהמבקשים לא הצביעו על השאלות המרכזיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ולא ציינו בתצהירים את יכולתם הכלכלית של המבקשים לשאת בעלויות התובענה הייצוגית.[10]
סעיף 46(א) לתקנות סדר דין אזרחי קובע כי בית המשפט רשאי לאפשר לבעל דין לתקן כתב טענות, ככל שתיקון כאמור יתרום לקיומו של הליך משפטי ראוי והוגן, תוך התחשבות בהתנהלותו של מבקש התיקון, בשלב הדיוני שבו הוגשה הבקשה, ובמטרה לשמה התבקש התיקון. תקנה זו חלה גם על בקשות לאישור תובענות ייצוגיות מכוח סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות.
בעניין אינסלר פסק השופט פוגלמן שישנם ארבעה שיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להתיר תיקון של בקשה לאישור תובענה כייצוגית: הראשון, האם התיקון דרוש לשם בירור השאלות השנויות במחלוקת; השני, מידתו וסיבתו של האיחור בהעלאת הטענה. כך, ככל שהבקשה מוגשת בשלב מוקדם יותר של ההליך, או שישנו הסבר מניח את הדעת לאיחור, תגבר נטייתו של בית המשפט להתיר את התיקון; השלישי, האם התיקון עלול לפגוע בבעל הדין היריב; והרביעי, האם בקשת התיקון הוגשה בחוסר תום לב. כן נקבע, כי ההחלטה בבקשת התיקון תיגזר מאיזון ראוי בין מכלול השיקולים האמורים, שאף אחד מהם אינו קונקלוסיבי.[11]
על איזון זה עמדה גם השופטת ברון בעניין די בי אס שירותי לווין[12] בקובעה כי ככל שעסקנן בהליך ייצוגי ראוי על פניו, ותיקון הבקשה יתרום לבירור המחלוקת שעל הפרק, יש לאשרו, אך אין להפוך את התיקון למקצה שיפורים לבקשות שהוגשו בחיפזון. עמד על כך לאחרונה גם השופט גרוסקופף, שפסק בעניין Turkish Airlines כי חרף גישתו הליברלית של ביהמ"ש בכל הנוגע לאישור בקשות לתיקון בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, על הבקשה המקורית להראות יסוד סביר שאינה בקשת סרק.[13] פרופסור קלמנט עמד על החשש באישור תיקונים של תביעות אשר אינן מגלות עילה ראשונית, שכן אישורן עלול לתמרץ ריבוי תביעות סרק אשר יטילו עומס גדול על בתי המשפט ויעלו מחירים לצרכנים כתוצאה מהשתת עלויות נוספות על עסקים.[14]
מנגד, ניתן לטעון שיש חשיבות מיוחדת למתן אפשרות תיקון כתבי טענות עקב חשיפת עובדות חדשות.[15] לאור האי-סימטריה המובנית בכלי התובענה הייצוגית, בה לעולם יהיה לנתבע יותר מידע מלתובע, מידת גמישות גבוהה יותר מצד בית המשפט מתבקשת, ולו כדי לתמרץ תובעים שלא לגולל בפני בית המשפט כל טענה אפשרית תחת השמש, כפי שנעשה היום על-מנת להימנע מטענות הרחבת חזית. ייתכן ופתיחת הדלת להתרה ליברלית יותר של תיקונים תוביל לבקשות קצרות וממוקדות יותר. דומני כי לאור האינטרס הציבורי שבתובענות ייצוגיות, על בית המשפט להרחיב את האפשרות לתקן כתבי טענות במקרים אלו, שכן דחייה של בקשה כאמור תוביל במקרים רבים לפגיעה בחברי קבוצה רחבה, בשונה מתביעה רגילה שבה רק בעל הדין הספציפי ייפגע.[16].
בעניין עלה ירוק, הוגשה בקשה לניהול הליך כייצוגי בגין: "העלות העודפת שהיא פרמיית הפרסום הבלתי חוקית" - במילים אחרות, תביעה על המחיר עודף ששילמו לכאורה חברי הקבוצה כתוצאה מהוצאות שהיו כרוכות בפרסום הבלתי חוקי על ידי הנתבעות. ישנם מספר כשלים בכתב הבקשה: ראשית, עילת הבקשה היא המצאה מקורית, ללא בסיס עובדתי או משפטי התומך בקיומה או בשיעורה של עילת נזק לכאורית זו. מעבר לכך, הבקשה סבלה מהיעדר תשתית משפטית נאותה, לרבות היעדר עילת תביעה אישית, שכן המבקשים לא הוכיחו שנגרם להם נזק. עוד צוין כי הבקשה הוגשה בחיפזון, וכללה טעויות משפטיות ועובדתיות, מכלול פגמים אשר מעיד על חוסר תום לב מצד המבקשים. השיהוי של המבקשים בהגשת הבקשה לתיקון כתב הבקשה מצביע גם הוא על איכות הייצוג הירוד אותו הם יספקו לקבוצה.[17]
לאור כל האמור לעיל אני סבור שצדק בית המשפט בהחלטתו לדחות הבקשה לתיקון כתב הבקשה ולדחות את הבקשה על הסף.
לסיכום, הן האינטרס הציבורי והן האינטרס של הקבוצה מוגן בענייננו על ידי דחיית הבקשה לתיקון כתב הבקשה. תביעות משוללות יסוד משפטי מהוות עול על מערכת המשפט ומשיתות עלויות הן על בעלי הדין הספציפיים והן על הציבור בכללותו. לו הייתה ולו התשתית הראשונית ביותר לאישור תובענה ייצוגית ייתכן והיה צריך בית המשפט להורות על החלפת התובע הייצוגי, וזאת על מנת להגן על האינטרסים של הקבוצה, אך אין זה המצב בענייננו – שנסוב סביב עילת תביעה מופרכת ומשוללת כל יסוד שבדין.
[2] פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.
[3] חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, תשמ"ג-1983
[4] עניין עלה ירוק, לעיל ה"ש 1, בפס' 4.
[5] שם, בפס' 56
[6] שם, בפס' 57.
[7] שם, בפס' 65.
[8] שם, בפס' 6.
[9] שם, בפס' 8.
[10] שם, בפס' 9.
[11] בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר, בפס' 8 לפסק דינו של השופט פוגלמן (נבו 22.11.12).
[12] רע"א 1850/19 לרנר נ' די בי אס שירותי לווין (1998) בע"מ, פס' 9 לפסק דינה של השופטת ברון (נבו 7.1.2020).
[14] אלון קלמנט ״תיקון בקשת אישור תובענה כייצוגית – שאלה של פערי מידע״ ניוזלטר בנושא תובענות ייצוגיות – המרכז הבינתחומי, הרצליה 5, 3 (2013).
[15] יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 326 (2024).
[16] אלון קלמנט ונעמה הדסי "על יישומן הראוי של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות בתובענות ייצוגיות" פורום עיוני משפט 35-33 (2021).
[17] עניין עלה ירוק, לעיל ה"ש 1, בפס' 61.
However, technology also offers remotepowersystemsllc solutions to pressing global issues, such as renewable energy and healthcare advancements. Overall, the impact of technology on modern society is profound and multifaceted.
You can hire them for professional and social events. We post all the images depicting the Call Girls Pune are completely genuine. Whoever you see in the picture is the person you meet.