תיקונים מוצעים לחוק תובענות ייצוגיות, התשנ"ו-2006 – בקשה לקיום הליך מקוצר

במלאת 15 שנים לכניסתו לתוקף של חוק תובענות ייצוגיות, ראוי לערוך בחינת רוחב של אופן השימוש בחוק ולהתאימו למציאות שהתהוותה כתוצאה מהשימוש בו


הרקע

במלאת 15 שנים לכניסתו לתוקף של חוק תובענות ייצוגיות, התשנ"ו-2006 (ובחלוף יותר משלושה עשורים מאז הוכנסה לחוק הישראלי במפורש האפשרות להגיש תובענה ייצוגית), ראוי לטעמי לערוך בחינת רוחב של אופן השימוש בחוק תובענות ייצוגיות ולנסות להתאימו למציאות שהתהוותה כתוצאה מהשימוש בו.


מטרת רשימה זו היא להציע איזון נכון יותר (לטעמי) בין הכלי הפרוצדוראלי החשוב, המאפשר הגשת תובענה ייצוגית, ובין ההשלכות הקשות שיש לשימוש בכלי זה על המשיבים.ות. זאת, בעיקר במקרים של תובענות סרק; במקרים בהם באופן מובהק לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית במקרה ספציפי; וכן במקרים אשר אציע להוציאם מתחולת החוק, מאחר שהשימוש לגביהם בכלי של תובענה ייצוגית אינו מתאים ולכן גורם ליותר נזק מתועלת.


תחילה, חשוב בעיני להסביר, ולו בתמצית, כי משיב.ה בבקשה לאישור תובענה כייצוגית ניזוק.ה כבר מעצם הגשתה. הנזק הישיר הוא כמובן הצורך בשכירת שירותיו.ה של עורך.ת דין לייצג בבקשת האישור, ובמקרים מסויימים אף הצורך בשכירת מומחה.ית ושכר הטרחה הנגזר מכך; הזמן והמשאבים הניהוליים הנדרשים אצל המשיב.ה; והפגיעה במוניטין הכרוכה בעצם הגשת בקשת האישור אף אם זו תדחה.


אבל הנזקים והחשיפות העקיפים אינם פחות משמעותיים. על אף שמדובר בשלב הבקשה לאישור בלבד, בפועל ברמה העסקית-מסחרית יום-יומית, צדדים שלישיים מתייחסים לסכום שצוין בבקשות האישור כסכום הנתבע בתובענה הייצוגית.

כך, מבחינת הגילוי בדוחות הכספיים של החברה בהתייחס הן לסכום הנתבע והן לחשיפה האמיתית (אשר לעתים הבירור הפנימי לגביה אורך פרק זמן לא קצר);

ככל שמדובר בסכום שהוא יותר מהותי למשיב.ה הבנק בו מתנהלים עסקיו.ה מבקש הסברים ובמקרים מסויימים אף תוספת בטוחות או שינוי של מסגרות האשראי;

קיומה של בקשת האישור מוצא מייד ביטוי אף בניתוח העסקי שלה באתרים המרכזים מידע עסקי, כגון Dan & Bradstreet ו- BDI.


במילים אחרות – על אף שבעולם המשפטי התובענה עדין לא אושרה כייצוגית ולכאורה קיימת רק תביעה אישית בסכום הנזק האישי הנטען, בפועל, בעולם העסקי והמסחרי, המשיב.ה נאלצת להתמודד עם השלכות, לעתים מהותיות, מייד בסמוך להגשת בקשת האישור, הנובעות גם מהסכום שננקב בבקשת האישור כנזק לקבוצה הנטענית.


לנוכח העובדה, שברוב מכריע של בקשות האישור הסכום הננקב בהן אינו משקף את הנזק הלכאורי הממשי, בין משום העדר ידיעה ובין משום הבחירה של ב"כ המבקש הייצוגי לנקוב בסכומים גבוהים בשל שיקולים טקטיים (ניסיון לגרום לקיום משא ומתן מהיר; ניסיון להבחר כבקשת האישור שתשמע במקרים של מספר בקשות אישור בגין אותו אירוע וכיו"ב), ברי, כי הנזק המיידי אשר נגרם למשיב.ה חמור, ובמקרים לא מועטים הוא אינו פרופורציונאלי לחשיפה האמיתית, ככל שישנה, בבקשת האישור.


בהקשר זה אציע, כי אם אין למבקש.ת מידע אמיתי לגבי היקף הקבוצה והנזק שלכאורה נגרם לחבריה, בבקשת האישור יצוין רק אם הנזק המוערך, ככל שהתובענה תאושר, הוא בסמכות בית המשפט השלום או בית המשפט המחוזי, בלא לנקוב סכום.



התיקונים המוצעים

לטעמי, יהיה נכון לאמץ בישראל מנגנון דומה ל-summary judgment הקיים בארה"ב. קרי, להוסיף לחוק תובענות ייצוגיות סעיף שיאפשר למשיב.ה להגיש בקשה לקיום הליך מקוצר חלף בירור בקשת האישור בדרך הרגילה עד סיומה. זאת, בהתייחס לשני סוגים של עניינים:


(1) שאלה משפטית מובהקת שאינה נדרשת לבירור משפטי ויש בה כדי להכריע בבקשת האישור עצמה. כך לדוגמא:

  • בקשת האישור אינה נמנית עם העניינים המפורטים בתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות;

  • העדר יריבות - החל ממקרים של הגשת בקשת האישור נגד גורם שאינו רלוונטי כלל, המשך בהגשת בקשת האישור נגד תאגיד בישראל ולא נגד התאגיד הזר הרלוונטי, וכלה בתביעות נגד גורמים מרוחקים בשרשרת (מעגל שלישי, רביעי או יותר לבין הנפגע לכאורה).[1]

  • העדר עילה – למשל, הגשת בקשת אישור בשל סלמונלה בטחינת הנסיך נגד רשתות קמעונאיות שמכרו מוצרים שכללו את טחינת הנסיך;[2] או הגשת תובענה ייצוגית לגבי ירידת שערי ניירות ערך אם יתרחשו אירועים מצטברים שעדין לא התרחשו;

  • פורום ודין זרים החלים על בקשת האישור

(2) שאלה המצריכה בירור עובדתי קצר ומוגדר ביחס לנסיבות / עובדות בבקשת האישור, אשר אם תוכרע לטובת המשיב.ה יהיה בה כדי להביא להכרעה בבקשת האישור עצמה. כך למשל:

  • טענת התיישנות שיכולה לחול על כל חברי הקבוצה הנטענת;

  • תביעות שיפוי על-ידי מי שלא שילם עובר להגשת בקשת האישור את הסכום שהוא מבקש להשתפות בגינו;

  • תביעה כספית בגין סכומים אשר בפועל משולמים גב אל גב (back to back) לצד שלישי;

  • בנוסף, בהקשר זה, לטעמי, ראוי להכניס שלושה תיקונים לחוק תובענות ייצוגיות לגבי סוגי מקרים שיש להחריגם מאפשרות השימוש בחוק תובענות ייצוגיות, ואשר ניתן יהיה לבררם עובדתית במסגרת הליך מקוצר כמוצע ברשימה זו:

  • קביעת מספר מינימלי של חברי קבוצה כדי להצדיק ניהולה כייצוגית (מוצע, על דרך ההיקש, לקבוע שמספר מינימלי של חברי קבוצה הוא 35);

  • קביעת סכום מקסימלי המאפשר הגשת תובענה ייצוגית (ככל שהסכום יותר גבוה ההצדקה לנהל את התביעה מלכתחילה כייצוגית לא מתקיימת, ובמקרים לא מועטים הבירור אף כרוך בבירור פרטני);

  • קביעת מחזור מינימלי לעסקים או עוסקים.ות שניתן להגיש נגדם בקשות לאישור תובענה כייצוגית. כידוע, בשנתיים האחרונות בעיקר (אם כי היו דוגמאות כאלה, מועטות יותר, גם בעבר), הוגשו בקשות לאישור נגד חנויות מכולת, מאפיות, פיצריות שכונתיות, וחנויות קטנות יחסית (שאינן חלק מרשת חנויות). גם אם בקשות האישור הוגשו לבתי המשפט השלום, המדובר בבקשות שהסכום הננקב בהן יכול להביא לחורבן אותם עסקים. אני סבורה, כי במקרים כאלה אפילו אכן היתה הפרה של הדין, לא יהיה נכון לאפשר ניהול של בקשות לאישור תובענה כייצוגית, אלא נכון יהיה לפתור את ההפרה, ככל שאכן קיימת, בהתחייבות לתקן (ווידוא התיקון – למשל, על-ידי תצהירים, ככל שנדרש על-ידי גורם עצמאי). במקרים שבית משפט ימצא זאת לנכון ניתן יהיה אף לקבוע תשלום של סכום סימלי של אלפי ₪ בודדים למבקש.ת הייצוגי ולבא.ת כוחו.ה, ואולי אף תרומה כלשהי.

אני מציעה, כי בקשה לקיום הליך מקוצר תוגבל במספר עמודים. ככל שהטענות הן משפטיות גרידא, ניתן יהיה להגישה אף בלא צירוף תצהיר כלשהו. ככל שעסקינן בבקשה לקיום הליך מקוצר בשל נסיבות שהבירור העובדתי שלהן קצר ומגודר, יצורפו אליה תצהיר וראיות המלמדים על קיומן של הנסיבות הנטענות. התשובה לבקשה לקיום הליך מקוצר תתייחס רק לעניינים המועלים בבקשה לקיום הליך מקוצר. ככל, שהמבקש.ת בבקשת האישור מוצא.ת לנכון להוסיף טענות וראיות חדשות שאינן מוגבלות לבקשה האמורה, יהיה עליו.ה לבקש לתקן את בקשת האישור.


השימוש בהליך של בקשה לקיום הליך מקוצר צריך להיות מוגבל לסוגי העניינים המתאימים בלבד. אם ייעשה בו שימוש לרעה, בית המשפט יהיה רשאי לחייב את המשיב.ה בהוצאות הוגנות וסבירות (כלשון תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). לעומת זאת, בית המשפט יהיה רשאי לחייב את המבקש.ת בהוצאות כאמור ככל שבקשת האישור תדחה/ תסולק, אם מצא, כי היה בידי המבקש.ת לדעת מראש כי מתקיימים איזה מהנימוקים המשפטיים או הנסיבות העובדתיות שהביאו לדחית / סילוק בקשת האישור במסגרת ההליך המקוצר.

[1] ראו למשל, ת"צ 7471-04-17 הורנשטיין ואח' נ' אלבר ואח'; וכן ת"צ 12805-01-18 אוויס ואח' נ' Intel Corporation ואח'. [2] ת"צ 32119-08-16 אביבי ואח' נ' סלטי שמיר 2006 בע"מ ואח'.

233 צפיות1 תגובות