אישור תובענה ייצוגית לפני מתן נימוק שיפוטי

תאופיק שחאדה - חבר בקליניקה לתובענות ייצוגיות
30 ביולי
זמן קריאה 4 דקות

נייר העמדה עוסק בהליך בו בית המשפט בוחן אם מותר, צריך ורצוי לאשר תובענה ייצוגית לפני מתן נימוק שיפוטי.

רע"א 29905-01-24 הומלנד טי.אל.וי. 1998 בע"מ ואח' נ' רז ואח' (נבו 01.08.24)[1]

עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו בת"צ 21265-09-22 (כב' השופט עדי הדר). בתאריך 17.10.23 אישר בית משפט קמא בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל משלוח דברי פרסומת בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען בניגוד לחוק התקשורת.[2] האישור לבקשה ניתן בטרם מתן נימוק שיפוטי, וזאת כיוון שהשופט ביטל את הדיון לאור מצב החירום במדינה,[3] וקבע כי לאחר עיון נוסף משהוסרה סוגיית הייצוג, ולאחר עיון בסיכומים, הוא הגיע למסקנה שיש לאשר את הבקשה והעמיד לצדדים פרק זמן להודיע אם מעוניינים בהחלטה מנומקת. המבקשים הודיעו בתאריך 18.10.23 כי אינם עומדים על מתן החלטה מנומקת. המשיבים העלו בתאריך 25.10.23 טענות שונות אותן דחה ביהמ"ש בהחלטה מפורטת, אך לפנים משורת הדין האריך את המועד למיצוי מו"מ בין הצדדים. המבקשים, ולאחריהם המשיבים, ביקשו בתאריך 8.11.23 לפרסם את ההחלטה אשר ניתנה בתאריך 9.11.23.[4] המבקשים ערערו על החלטה זו בטענה להיעדר שקיפות ופגיעה בעקרונות ההליך המשפטי, מכיוון שבית משפט קמא הגיע למסקנה שיש לקבל את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית בטרם מתן נימוק בפועל על החלטתו, כך שנפל פגם דיוני בהחלטתו מיום 17.10.2023; זאת אף שניתן לטעון שההחלטה בבקשת האישור, שניתנה לבסוף ביום 9.11.2023, ריפאה למעשה את הפגם.[5]

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בראשות כבוד השופטת מיכל עמית-אניסמן, דחה את בקשת רשות הערעור על אף הקושי העולה מההתנהלות הדיונית בביהמ״ש קמא. השופטת טענה כי לא מצאה פגם המצדיק מתן רשות ערעור, זאת כיוון שהמבקשים עמדו בזמן אמת על קבלת החלטה מנומקת וזו ניתנה להם לבסוף. בית המשפט פסק כי לא ניתן לומר שההחלטה בבקשת האישור נעדרת על פניה כל נימוק,[6] וכי הייתה מבוססת דיה. עוד צוין כי הנמקת ההחלטה בשלב מאוחר יותר אינה פוגעת בזכויות הצדדים, במיוחד כאשר מדובר בהחלטת ביניים הניתנת לתיקון בהמשך ההליך.

האם יש מקום לאשר תובענה ייצוגית ללא מתן נימוקים שיפוטיים מיידיים? שאלה זו מעוררת דיון מהותי בנוגע לתכליתו של הליך האישור ולתפקיד הנימוקים השיפוטיים במנגנון התובענות הייצוגיות.

לא אחת הדגישו בתי המשפט את החשיבות של מתן נימוק שיפוטי. בפסיקה קודמת של בג״ץ נאמר כי "אינו יוצא ידי חובתי בלי לנמק את החלטותיו",[7] וכי העדר הנמקה עשוי לשמש כעילה לביטול פסק דין.[8] בפסיקה קודמת נאמר כי פסק דין שאינו מנומק די הצורך, אי אפשר לומר עליו שזכה לידון כראוי בפני אותה ערכאה,[9] והדבר עלול להטות את הכף לכוון של מתן רשות ערעור. לא זו בלבד, חובת ההנמקה מעוגנת בהוראת תקנה 192 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 כך שעל פסק הדין לכלול בתוכנו את ההחלטה ונימוקיה.[10] כפי שנפסק לא פעם, ההנמקה היא חלק בלתי נפרד מכל פסק דין, שכן היא מאפשרת לצדדים להבין את הבסיס לקביעת הערכאה הדיונית ומאפשרת לערכאת הערעור לבקרה.[11] מצוות המחוקק נשמרה גם בתקנה 129(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018, אשר בהן נקבע כי על ההחלטה השיפוטית לכלול את ההכרעה ונימוקיה באופן תמציתי –נקבע כי אם כללה ההחלטה חידוש משמעותי או שיש להחלטה חשיבות מיוחדת, רשאי בית המשפט לתת הנמקה מפורטת.[12] לנימוקים יש תפקיד מרכזי, חיוני ופרגמטי, קודם כל מהיבטה של עבודת השפיטה עצמה. בראש ובראשונה, הם אמורים לסייע לשופטים היושבים לדין בהתחקות אחר התוצאה הנכונה. יתרה מכך, הנימוקים מסבירים את פסקי הדין ומהווים עדות לכך שההחלטה לא הייתה שרירותית, ומבטאים בכך יחס של כבוד לבעלי הדין שטיעוניהם זוכים להתייחסות לדיון.[13]

ומה באשר לתובענות ייצוגיות? שלב האישור נועד להבטיח כי רק תביעות בעלות בסיס ראוי ינוהלו כתובענות ייצוגיות, כדי למנוע ניצול לרעה של מנגנון זה. סעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 קובע את הקריטריונים לאישור התובענה, ובהם קיומה של עילה לכאורה, התאמת התובע המייצג, ותועלת לציבור. מתן נימוקים בהחלטת האישור מאפשר לצדדים ולציבור להבין את הבסיס להחלטה ולבחון את סבירותה.

אישור תובענה ייצוגית ללא נימוקים מיידיים עשוי להוות חריגה מהותית מהסטנדרטים של שיטתנו המשפטית, המחייבת שקיפות והנמקה ראויה בכל שלבי ההליך המשפטי, כך שהנימוקים הם חלק בלתי נפרד משקיפותו של ההליך השיפוטי ומשלימים את הדרישה לפומביותו. הם מאפשרים תיווך, ביקורת ובקרה בזירה הציבורית, שלהם חשיבות מבחינת הלגיטימציה של הרשות השופטת של שלטון החוק בכלל.

בעניין הומלנד נפל לדעתי פגם בהחלטת בית משפט קמא מיום 17.10.2023 כך שהשופט ביטל את הדיון עקב מצב החירום והגיע למסקנה כי יש לקבל את בקשת האישור.[14] לראייה, המבקשים חשו כי לא נעשה עמם משפט צדק ושההכרעה ניתנה מבלי להעמיק בחומר ומבלי לקיים דיון.[15] אי-מתן נימוק עלול לעודד הגשת תביעות סרק ואף יגרום לבקשות ערעור כפי שהתרחש בעניין הומלנד. הנני בטוח כי אין צד כלשהו שמוכן לקבל הפסד במשפט בלי נימוק, ולכן יש לנמק את ההחלטות שניתנות ע״י בית המשפט בכלל ובקשות לאישור תובענה ייצוגית בפרט.