גופים דו מהותיים בתובענות ייצוגיות
- רונה נחם - חברה בקליניקה לתובענות ייצוגיות
- 30 ביולי
- זמן קריאה 5 דקות
עודכן: 30 ביולי
נייר העמדה עוסק במעמדם של ספקי שירותי בריאות המעניקים שירותים אזרחיים, ובשאלה האם ניתן לראות בהם "עוסק" לצורך תובענה ייצוגית. הסוגייה מהותית שכן סיווג גוף דו-מהותי כ"רשות" מקנה לו כיום הגנה מפני תביעה בנושא פרטיות ואף הגנות נוספות כמו מנגנון החדילה.
עסקינן בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בת"א ע"י השופטת הדס עובדיה, ובמסגרתו נדונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בה בתי החולים וקופות החולים הפרו את חובת הסודיות הרפואית ופגעו בפרטיות המטופלים, כשמסרו מידע רפואי לצדדים שלישיים (גוגל, מייקרוסופט ופייסבוק) באמצעות שירותי ניתוח נתונים באתריהם. המבקשים טענו כי מדובר בשירותים הניתנים ע"י "עוסק"[1] וכי מתקיימים יחסי עוסק-לקוח, באופן שמצדיק את החלת פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות[2] – המסלול החוקי היחיד כיום להגשת תובענה ייצוגית בעילה של פגיעה בפרטיות.
השופטת דחתה את הבקשות על הסף בקובעה כי בעת מתן השירותים הרפואיים הרלוונטיים לא מתקיימים יחסי עוסק-לקוח. איכילוב, כגוף ממשלתי, סיפק את השירותים בכובעו השלטוני-ציבורי. קופות החולים, אף שהן גופים פרטיים, לעיתים נחשבות "כממלאות תפקיד ציבורי ע"פ דין" לפי ההגדרה המנהלית ביחס אליהן ולפסיקה.[3] גם אסותא, כבית חולים פרטי, פועל בהקשר זה בתפקיד שלטוני-ציבורי, בהתאם להלכות שנקבעו.[4]
בית המשפט הדגיש כי חוק הגנת הצרכן ותכליותיו נועדו להסדיר יחסים צרכניים במובנם המסחרי, ואינו חל על שירותים הניתנים מתוקף חובה סטטוטורית כמו חוק ביטוח בריאות ממלכתי.[5] שירותי הרפואה הבסיסיים ממומנים ע"י הביטוח הלאומי וכספי מיסים, ואינם למטרת רווח. סוגיות של פרטיות רפואית וחובת סודיות מוסדרות במסגרת חוקים ייחודיים כגון חוק זכויות החולה,[6] ולא במסגרת דיני הצרכנות.[7] מההכרעה עולה כי גם כאשר השירותים ניתנים באמצעים טכנולוגיים, לא משתנה אופיים הציבורי, כל עוד מדובר בשירות הניתן מתוקף חובה שלטונית או ציבורית.
בהתאם לסעיף 3(א) לחוק, ניתן להגיש תובענה ייצוגית רק בעילות תביעה המנויות בתוספת השנייה לחוק או בהוראת חוק מפורשת אחרת. מדובר ברשימה סגורה שנועדה להבטיח שימוש זהיר ומידתי במכשיר התובענה הייצוגית.[8] בעניין צ'רטוק נקבע שרק כאשר הרשות הציבורית מבצעת פעולות מסחריות שבהן לא ניתן להבדיל בינה לבין גוף מסחרי-פרטי, יש לראותה כ"עוסק" לצורך תחולת חוק הגנת הצרכן.[9] בעניין אסל קבע השופט רובינשטיין שלמרות שלרשות מקרקעי ישראל תפקידים המבטאים מטרות ציבוריות, חברתיות ולאומיות, ובכך היא נבדלת מגוף מסחרי-פרטי מובהק, אין להסיק שכל פעולותיה תמיד יהיו שלטוניות-ציבוריות. גופים מסוג זה מתאפיינים בדו-מהותיות ומצריכים עירוב נורמות מהמשפט הפרטי והמשפט המנהלי.[10] הבחינה מצריכה שני שיקולים, האחד, עניין מהות הפעולה, והשני, תכלית חוק הגנת הצרכן, ותיבחן בכל מקרה לגופו.[11]
בבג"ץ חיון קבעו השופטים גרוסקופף ועמית בדעת רוב שיש לפרש את המונח "רשות" לפי אמות המידה שנקבעו בפסיקה להגדרה ה"מנהלית" בהתאם לפרשנות חוק בתי משפט לעניינים מנהליים[12] ולסעיף 15(ד) לחוק יסוד השפיטה.[13] לפי הגדרה זו, אין לסווג גופים באופן גורף, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו. מסקנותיהם תאמו את עמדת היועמ"ש, אף שהגבייה נעשתה מכוח החוק ובמסגרת סל הבריאות, קופות החולים גובות את התשלום לפי שיקול דעתן והוא מועבר לכיסן.[14] עובדה נוספת שמצביעה על כך שקופות החולים אינן "רשות" היא בכך שאינן כפופות לפיקוח של בג"ץ ולא נידונות בבתי משפט מנהליים.[15] ההלכה התפתחה בעניין שמול,[16] בו נערכו ניסויים קליניים במאושפזים ללא הסכמתם. שם הוגדרה קופת החולים כרשות שכן נקבע שהניסויים נועדו לפיתוח הרפואה – פעולה בעלת אופי ציבורי. בעניין קדימה נקבעו שלושה שיקולים לבחינת הפרת פרטיות בתחום החינוך- סוג השירות, האם ניתן מכוח חובה ע"פ דין והאם בוצע תמורת כסף ולמטרה מסחרית.[17] נקבע שאין זה משנה אם השירות סופק ישירות על ידי המדינה או באמצעות קבלן, כל עוד שלושת התנאים יחד מצביעים על פעולה בעלת אופי שלטוני־ציבורי.
תיקון 16 המוצע לחוק שנידון בימים אלו בכנסת, כולל הוספת פרט שיאפשר תביעה לפי חוק הגנת הפרטיות גם ללא יחסי עוסק-לקוח,[18] לצד מנגנון חדש, שיאפשר לגוף ציבורי לתקן את ההפרה תוך 120 יום.[19] כמו כן, לאור תיקון 15 שהכניס את רמ"י לתחולת פרט 11 בלבד, מוצע להחיל על קופות החולים את ההגנות החלות על המדינה, כאשר פעילותן נעשית במסגרת סל שירותי הבריאות.[20] היבט נוסף רלוונטי בתיקון הוא הוספת עילת הפרטיות לתוספת השנייה. תיקון זה אינו מתיחס באופן ישיר לקופות החולים אך בפועל ירע את מצבן. כיום כאמור עילת הפרטיות אינה עילת עצמאית – ולכן התובעים (כמו בעניין אוסקר) נדרשים להוכיח יחסי עוסק. התיקון המוצע מייתר דרישה זו – ובעצם יחיל אחריות דה פקטו על הקופות בעילות פרטיות.
אף שמערכות השירותים הדיגיטליים של המוסדות הרפואיים נועדו לשימוש הפרט ולשיפור השירות, נדמה שיש לבחון בזהירות את האיזון שנוצר עקב פסק הדין ואת השלכות תיקון החוק. הענקת חסינות מתובענה ייצוגית בעילת פגיעה בפרטיות עלולה להוביל להקניית זכויות יתר לגופים דו-מהותיים, במיוחד בעידן שבו ערכו הכלכלי של המידע האישי עולה.[21] חשוב לוודא שההגנה אכן משרתת אינטרס ציבורי אמיתי, ולא מהווה מסווה לאינטרס עצמי, ישיר או עקיף, של הגוף הפועל.[22] בנוגע להכרעה בפסק הדין, אני סבורה כי התחרות בין קופות החולים ובתי החולים בשיפור השירותים הדיגיטליים נועדה למשוך לקוחות ולחזק את מעמדם בשוק. בכך בולט אלמנט השוק החופשי, ומתחזקת ההצדקה לקיומו של פיקוח שיבטיח שמירה על זכויות המטופלים.
[1] ס'1 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981.
[2] חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן: החוק).
[3] בג"ץ 6451/18 חיון נ' קופת חולים מאוחדת, פס' 22 לפסק הדין של השופט גרוסקופף (נבו 19.7.2021) (להלן: בג"ץ חיון); ע"א 887-19 שמול נ' שירותי בריאות כללית, פס' 69 לפסק הדין של השופט כבוב (נבו 21.11.2022) (להלן: עניין שמול).
[4] רע"א 2701/97 מדינת ישראל נ' צ'רטוק, פ"ד נו(2) 876, פס' 2 ו-6 לפסק הדין של הנשיא ברק (נבו 3.2.2002) (להלן: עניין צ'רטוק) ; ע"א 4110-18 פלונית נ' קדימה מדע-חינוך לחיים בע"מ, פס' 14 לפסק הדין של השופט גרוסקופף (נבו 7.11.2019) (להלן: עניין קדימה).
[5] חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994, סעיפים 3(א), 7(א).
[6] חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1966.
[7] עניין שבתאי אוסקר, לעיל ה"ש 1, בפס' 145 לפסק הדין של השופטת עובדיה.
[8] בג"ץ חיון, לעיל ה"ש 3, בפס' 3 לפסק הדין של השופט גרוסקופף; עניין קדימה, לעיל ה"ש 4, בפס' 8 לפסק הדין של השופט גרוסקופף.
[9] עניין צ'רטוק, לעיל ה"ש 4, בפס' 4 לפסק הדין של הנשיא ברק.
[10] עע"מ 7752/12 אסל נ' מינהל מקרקעי ישראל, בפס' כ"א לפסק הדין של השופט רובינשטיין.
[11] שם, בפס' ט"ז וי"ז לפסק הדין של השופט רובינשטיין.
[12] חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000.
[13] ניתנה ההלכה שנפסקה לעניין שירותים המסופקים ע"י קופות חולים, בו הוחלט שקופות החולים אינן רשאיות להגיש הודעות חדילה לפי ס'9(ב) לחוק, בגין גבייה שלא כדין של תשלומי השתתפות עצמית על ציוד מתכלה שניתן במסגרת סל הבריאות.
[14] בג"ץ חיון, לעיל ה"ש 3, בפס' 22 לפסק הדין של השופט גרוסקופף.
[15] שם, בפס' 23 לפסק הדין של השופט גרוסקופף.
[16] עניין שמול, לעיל ה"ש 3, בפס' 65 לפסק הדין של השופט כבוב.
[17] עניין קדימה לעיל ה"ש 4, בפס' 13 לפסק הדין של השופט גרוסקופף.
[18] פרט 18 לתוספת השנייה, הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16), התשפ"ד-2024.
[19] שם, סעיף 9ב.
[20] שם, פרט 17 לתוספת השנייה.
[21] דברי הסבר לס' 9(ב) בהצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16), התשפ"ד 2024.
[22] אסף הראל גופים ונושאי משרה דו-מהותיים 39 (מהדורה שנייה, 2019).
Call Girls Service in Lucknow is pure luxury and class, and with our affordable rates and 24 hours a day, 7 days a week availability, you can do that at your convenience with a beautiful lady.
From building a dynasty to calling perfect plays, Retro Bowl College delivers football thrills, and Retro Bowl College keeps you hooked game after game.
Players enjoy the fast-paced and adrenaline-filled gameplay in Moto X3M.
Space Waves is more than simply an enjoyable diversion; it also improves focus, coordination, and response time. Space Waves is unquestionably worth playing, regardless of your preference for space adventures or your need for a demanding and captivating game.
With a short game duration, hole io is perfect for entertaining in your spare time. The feeling of "devouring" the whole city and becoming stronger helps players feel refreshed and reduces stress.