"החייאת תובענה ייצוגית" לאחר מתן פסק דין חלוט
- עדי מנור - חברה בקליניקה לתובענות ייצוגיות
- 30 ביולי
- זמן קריאה 5 דקות
נייר העמדה עוסק בבחינת הסמכות של בית המשפט לבטל פסק דין חלוט, שאישר הסכם הסתלקות או הסדר פשרה בתביעה יצוגית, עקב הפרתו על ידי הנתבע. בנייר אדון במקור סמכותו של ביהמ"ש לקבל החלטה זו, ואבחן אם מנגנון "החייאת התובענה" מתמודד כראוי עם הפרות מסוג זה.
סע"ש 30686-04-19 דימיטרי נ' טי.אנד.אמ. סער בטחון בע"מ (נבו 7.10.2024):[1]
בשנת 2011, הגיש דימיטרי, לימים התובע בתובענה בה עסקינן,[2] בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה להפרת זכויות עובדים על ידי המשיבה,[3] חברת סער בטחון בע"מ ("סער"). לאחר שהסתדרות העובדים הלאומית ("ההסתדרות") הפכה לארגון העובדים היציג בסער, הגיש התובע בקשה מוסכמת להסתלקות, שאושרה ע"י בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. במסגרת הסכם הסתלקות זה התחייבה ההסתדרות לבצע אכיפה של זכויות חברי הקבוצה. לאחר כמעט שלוש שנים מרגע אישור בקשת ההסתלקות בפס"ד, לאור הפרת ההתחייבויות שבהסכם ההסתלקות מצד סער, הגיש התובע תביעה נוספת לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, שבגדרה עתר לביטול ההסתלקות, סעד שמשמעותו חידוש הליכי אישור הבקשה לתובענה הייצוגית,[4] בטענה שהתנהגותה של ההסתדרות מהווה הפרה יסודית של הסכם ההסתלקות. ההסתדרות טענה כי לא ניתן "להחיות תביעה ייצוגית" בהליך שכזה. כב' השופט ספיבק, קבעה כי קיימת הסמכות לבטל הסדרים כאמור ו"להחיות" את הבקשה. עם זאת, נקבע שבמקרה דנן אין להתיר לתובע לחזור בו מההסתלקות באופן שיאפשר את חידוש ההליכים בבקשה לאישור. הקביעה נבעה מכך שההסתדרות לא פעלה בחוסר תו"ל קודם להגשת בקשת ההסתלקות ונראה שהיה בכוונתה לבצע את התחייבויותיה. נקבע שבמקרים אלו, בניגוד למקרים של הטעיה, אין הצדקה מובהקת לביטול פסק הדין שאישר את ההסתלקות.
בהליך אזרחי "רגיל", כאשר בעלי הדין מסכימים לסיים את ההתדיינות המשפטית בפסק דין שניתן בהסכמת הצדדים, ההסכמה משלבת בתוכה מאפיינים שיפוטיים של פסק דין כמו גם מאפיינים חוזיים שעליהם חלים דיני החוזים. המאפיינים החוזיים מאפשרים לבעלי הדין לתבוע את ביטולו של פסק הדין מכוח פגם בהסכם שבבסיסו, בדומה לעילות מקבילות מדיני חוזים המביאות לסעד ביטול הסכם.[5]
כאמור, בעניין דימיטרי נקבע כי גם בתובענות ייצוגיות קיימת סמכות לביהמ"ש לבטל הסכם הסתלקות מוסכמת. קביעה זו מנביעה את השאלה מהו מקור הסמכות לכך? מקריאת ס' 19(ז) לחוק תובענות ייצוגיות,[6] שעניינו אישור הסדרי פשרה, נראה שישנה התייחסות לעצם האפשרות של ביטול הסדר פשרה: "התקיימו הליכים לאישור הסדר פשרה, ולא אושר ההסדר על ידי בית המשפט או שבוטל אישור שניתן על ידי בית המשפט להסדר פשרה". אולם, אין התייחסות בחוק לדרך ביצוע ההליך. בעניין פסגות,[7] ביהמ"ש קבע כי בידיו הסמכות לבטל הסדר פשרה שאושר בפס"ד חלוט לנוכח חשיבות מהימנות הפשרה הייצוגית, והבהיר כי הביטול יהיה מבוסס על עילות ביטול בהליכים אזרחיים "רגילים".[8] זאת, תוך נקיטת זהירות לאור מעורבותו של ביהמ"ש בהליך הפשרה בתובענה ייצוגית. על ביהמ"ש לבחון אם הביטול מטיב עם הקבוצה, את השפעת הפגם בביצוע ההסדר עליה, את הפגיעה בנתבע ואת היתכנות השבת התמורות שניתנו. בעניין דימיטרי,[9] בהסתמך על ההלכה שנקבעה בעניין פסגות,[10] ועל השיקולים שעמדו בבסיסה כפי שצוינו לעיל, נקבע כי אם קיימת סמכות לבטל הסדרי פשרה, קל וחומר שקיימת סמכות גם כשמדובר בפס"ד שאישר הסתלקות. זאת, נוכח העובדה שהסתלקות אינה מקימה מעשה בית דין לקבוצה, ומכאן רמת המעורבות של ביהמ"ש נמוכה יותר.[11] בנוסף, הסתלקויות אינן כוללות תמורות משמעותיות להשבה.[12]
כעת, אבחן אם הליך של "החייאת התביעה" הוא הדרך הנכונה להתמודדות עם הפרה התחייבויות הנתבעים והאם הוא תואם את תכליות מוסד התובענה הייצוגית. ישנן שתי גישות עיקריות להבנת תכליות אלו:[13]
הגישה הראשונה היא הגישה הציבורית, שרואה בתובענה הייצוגית מנגנון להרתעה מהפרות חוק. גישה זו נתמכת בדברי ההסבר לחוק,[14] בו צוין כי ההליך לא רק מקדם את אינטרס הנפגעים, אלא גם תורם לאינטרס הציבורי דרך הרתעה מהפרת הדין. כאשר הליך התובענה הייצוגית נחתם בהסדר, ההרתעה מושגת באמצעות סנקציות המוטלות על הנתבע וסעדים הניתנים למבקש במסגרת ההסדר.[15] לכן, אם הנתבעים לא יישאו בהשלכות מעשיות להפרה, אלא יידרשו לבצע את שהתחייבו לו מלכתחילה, יכולה להיפגע ההרתעה ולהוביל למצב שבו לא ייווצר תמריץ לנתבעים לעמוד בהתחייבויותיהם ולפעול על פי דין. אציין שבעיית הנציג האינהרנטית למכשיר התובענה הייצוגית עשויה להחריף את המצב, שכן התובע עשוי שלא להיות מודע לאי ביצוע ההתחייבויות או לבחור שלא לפעול לאכיפתן במודע.
הגישה השנייה היא הגישה הדיונית, שמתמקדת בזכות חברי הקבוצה לקבל סעד הולם ובשמירה על זכויותיהם הדיוניות.[16] קביעה של ביהמ"ש שלא ניתן לחדש את ההליך תותיר את הקבוצה ללא ביטחון שהתחייבויות הנתבעים יקוימו בעתיד, שכן דחיית התביעה תסיים את מעורבות ביהמ"ש בתיק.
מנגד, ישנם טעמים למניעת הביטול של הסדרי פשרה והסתלקות. הסדרים אלו מהווים כלי יעיל, ככל שהם מאפשרים לצדדים "לקנות" את הסיכון הנובע מהם בהמשך ניהול התובענה.[17] תמריץ משמעותי לנתבעים להתפשר הינו אלמנט סופיות הדיון: הסכם הפשרה מהווה מעשה בית דין כלפי הקבוצה וחוסם מחבריה את האפשרות להגיש תביעות עתידיות כנגד הנתבע בגין אותה עילה.[18] הסתלקות, למרות שאינה מקימה מעשה בית דין פורמלי, מהווה דה-פקטו חסם משמעותי בפני תובענות ייצוגיות עתידיות.[19] זאת, לאור החשש מגישה בלתי אוהדת מצד ביהמ"ש כלפי בקשת אישור שעוסקת בעניין שהסתיים בהסתלקות, התיישנות תביעות,[20] וכי חלק מהסכמי ההסתלקות הופכים תובענות ייצוגיות עתידיות לפחות כדאיות.[21] נטילת האלמנט של סופיות הדיון באופן המותיר פתח לחידוש ההליך, עלולה לפגוע בוודאות המשפטית ובתמריץ של הנתבעים לסיים את הסכסוך בהסכמה. עניין זה יכול להוביל לניהול תובענות ייצוגיות עד להכרעה בפס"ד, מה שיבזבז משאבים רבים לביהמ"ש ולצדדים. עם זאת, כלל "מעשה בית דין" הינו מהותי ולא טכני.[22] לכן, למרות החשיבות של עקרון סופיות הדיון, דומה ששיקולי צדק צריכים לגבור על הטעמים שביסודו, במקרים המצדיקים זאת.[23]
לאור האמור, אני סבורה כי האפשרות "להחיות" תובענה הייצוגית במקרים של אי-עמידה בהתחייבויות הנתבעים, מהווה כלי חיוני לשמירה על עקרונות מוסד התובענה הייצוגית, ועל ביהמ"ש להשתמש בו גם במקרים שלא מדובר בהטעיה. אולם, לאור החשש מהפגיעה בוודאות המשפטית, אני סבורה כי יש לקבוע בחוק הסדר ברור שעיקרו הבניית שק"ד של ביהמ"ש לשימוש בסמכות זו. כך יהיה איזון בין האינטרסים הציבוריים והפרטיים, תוך התחשבות בשיקולי צדק ובעיקרון סופיות הדיון.
[1] סע"ש 30686-04-19 דימיטרי נ' טי.אנד.אמ. סער בטחון בע"מ ואח' (נבו 7.10.2024), (להלן: עניין דימיטרי).
[2] יש לציין כי ההתייחסות לצדדים במונחים של תובע-נתבע ולא משיב-משיבה נובע מכך שהמותב דן בתביעה "לביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד", זאת למרות שההחלטה של הסכם ההסתלקות ניתנה לפני שהבקשה לניהול התובענה כייצוגית ניתנה.
[3] לרבות אי ביצוע הפקדות לפנסיה כדין, אי תשלום הפרשי שכר וגמול שעות נוספות.
[4] התובע ביקש כי יינתן לו סעד הצהרתי לפיו הסכם ההסתלקות מבוטל, וכמוהו גם פסק הדין שאישר אותו, ובהתאם קביעה שהדיון בבקשה לאישור תחזור להתברר מהשלב בו הפסיק הדיון בה, ללא כל התיישנות.
[5] יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 329 (מהדורה שישית, שלמה לוין עורך 1960).
[6] ס' 19(ז) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן: החוק).
[8] כלומר במקרים בהם נפל פגם מהותי בהסכמות שבין הצדדים שהובילו להסכם.
[9] עניין דימיטרי, לעיל ה"ש 1.
[10] עניין פסגות, לעיל ה"ש 7.
[11] אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענות ייצוגיות" משפטים מא 5, 32 (2011).
[12] עניין דימיטרי, לעיל ה"ש 1, בפס' 24.
[13] שי נ' לביא "גלגל המזל: כיצד לחלק את קופת הפיצוי בתובענות ייצוגיות"? עיוני משפט מ 321, 325 (2017).
[14] דברי הסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ה-2005 ה"ח 232.
[15] קלמנט, לעיל ה"ש 11, בעמ' 6.
[16] לביא, לעיל ה"ש 12.
[18] ס' 24 לחוק.
[19] קלמנט, לעיל ה"ש 11, בעמ' 70.
[21] קלמנט, לעיל ה"ש 11, בעמ' 70.
[22] נינה זלצמן מעשה-בית-דין בהליך האזרחי 22 (1991).
[23] שם, בעמ' 443.
Beyond just chance-based games, some versions of the Jalwa Game brand also offer a simple and intuitive app for learning gym exercises, catering to a health-conscious audience.
For new players, a simple and guided Jalwa Game Login process is vital to creating a positive first impression and encouraging them to stay.
Beyond entertainment, the fitness-focused version of the Jalwa Game provides a simple and intuitive interface for learning gym exercises, making it a useful tool for a healthy lifestyle.
For new players, a clear and guided Jalwa Game login process helps them get started quickly, without any confusion or frustration.
Every man should have a personalized experience, and an Amritsar Call Girls Service provides just that. In addition to providing a service, these companions provide a full atmosphere of enjoyment, whether you're looking for romance, amusement, or emotional connection. Making a reservation is about finding someone who genuinely understands your desires, not simply about having company.