הרחבת הקבוצה לפי סעיף 10(ב) לחוק תובענות ייצוגיות בראי ת"צ 61784-02-17 כרמי נ' פרטנר

במעקב פסיקה זה, אסקור את שימושו של בית המשפט בסעיף 10(ב) לחוק תובענות ייצוגיות,[1] המאפשר להרחיב את הקבוצה בשמה מנוהלת תובענה ייצוגית. על רקע זה, אבחן האם האופן בו סעיף 10(ב) מיושם בפסיקה, מגשים את תכליותיו – יעילות ומתן גישה לערכאות,[2] והאם עשוי לפגוע בזכויות הנתבע.

ת"צ (מחוזי מרכז) 61784-02-17 כרמי נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ (נבו 11.2.2024):

עסקינן בהחלטת כב' השופטת מיכל נד"ב, בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר דחתה בקשה להרחבת הקבוצה מכוח סעיף 10(ב) לחוק, במסגרת תובענה שאושרה כייצוגית כנגד פרטנר.[3] בבקשת האישור, נטען כי פרטנר מפרה חובתה להודיע ללקוחותיה על מועד סיום תקופת ההטבה בה נרכשים שירותיה במחיר מוזל, בניגוד לחוק הגנת הצרכן.[4] כב' השופטת נד"ב אישרה את בקשת האישור והגדירה את הקבוצה, אך מבלי שזו נתחמה לתקופה מסוימת.[5] לטענת התובעים, משום שהנתבעת לא תיקנה דרכיה לאחר הגשת בקשת האישור, יש להרחיב את הקבוצה כך שתחול עד לתיקון ההפרה או עד למתן פסק דין. מנגד, לטענת הנתבעת, הגדרת הקבוצה חלה עד למועד הגשת בקשת האישור. כב' השופטת נד"ב נדרשה לסעיף 10(ב), לפיו רשאי בית המשפט לצרף אדם לקבוצה בשלב מאוחר יותר, גם אם לא נכלל בהגדרת הקבוצה במסגרת החלטת האישור. אולם, בית המשפט הבהיר כי סעיף זה הינו החריג ולא אוטומטי, והנטל להוכיח שהנתבעת ממשיכה בהפרת הדין לאחר הגשת בקשת האישור, מוטל על המבקש להרחיב את הקבוצה. בענייננו, נקבע כי התובעים לא עמדו בנטל ולכן, אין להרחיב את הקבוצה מעבר למועד הגשת בקשת האישור.

ברירת המחדל בסעיף 10(א) היא "נעילת" גודל הקבוצה המיוצגת במועד בו אושרה הגשת התובענה הייצוגית. עם זאת, סעיף 10(ב) מאפשר סטייה מכלל זה, ובית המשפט רשאי, גם לאחר החלטת האישור, להרחיב את הקבוצה.[6] תכליות סעיף זה הן יעילות וחיסכון בהתדיינויות תוך שיפור נגישותם של אנשים נוספים בעלי עילת תביעה דומה לעילה שאושרה, לבית המשפט.[7] ככלל, הפעלת סמכות זו מוצדקת כאשר הנתבעת אינה משנה התנהלותה לאחר שאושרה הגשת התובענה הייצוגית. בכך ניתן לייתר הגשת תובענה ייצוגית נוספת, הזהה בעובדה ובמשפט לתובענה שאושרה, כאשר ההבדל היחיד הינו מועד היוולדות עילתם של חברי הקבוצה.[8] הרחבת הקבוצה עשויה גם לתמרץ תיקון דפוסי התנהגות מפרים במהלך ניהול ההליכים, ולצנן ניסיון מצד המשיבות לנצל את תקופת התנהלות ההליכים להשאת רווחים פסולים.[9] במעקב פסיקה זה, אבקש לטעון שהאופן בו סעיף 10(ב) מיושם בפסיקה, שלא כמו בעניין כרמי, עשוי לחטוא לתכליות שהוצגו לעיל ולפגוע בזכויות הנתבע.

ראשית, אופן יישום סעיף 10(ב), במסגרת הסדר פשרה, עשוי לפגוע בתכלית שיפור הנגישות לערכאות. בית המשפט מאשר הסדרי פשרה תוך הרחבת הקבוצה מכוח סעיף 10(ב).[10] אולם, בעניין חזות[11] נקבע כי הרחבת הקבוצה בהסדר הפשרה, עומדת בניגוד לכוונת סעיף 10(ב), שנועד לאפשר צירופו של אדם לקבוצה במהלך ניהול ההליך, תוך מתן אפשרות להביא דבריו בפני בית המשפט. בניגוד לכך, הרחבת הקבוצה במסגרת הסדר הפשרה מהווה מעשה בית דין לגבי קבוצה שעד כה ההליך לא חל לגביה, שכן האפשרות לפרוש מן ההליך, מוגבלת בדרך כלל לשלב אישורה של התובענה כייצוגית.[12] אמנם קיימת אפשרות לפרוש מהקבוצה גם לפני אישור הפשרה (סעיף 18(ו) לחוק) ולאחריו (סעיף 19(ד)(1) לחוק),[13] ואף ניתן לטעון כי אלמלא הרחבת הקבוצה, חברי הקבוצה הנוספים לא היו זוכים בסעד כלל. אך, כאשר אישר בית המשפט את התובענה כייצוגית, עשה זאת לגבי חברי הקבוצה שנכללו בהחלטת האישור, ולא התכוון שהחלטתו תזכה גם תובעים אחרים.[14] זו גם הסיבה שסעיף 18(ז)(1) לחוק, אוסר על הכללת חברי קבוצה בהסדר פשרה שלא נכללו בבקשה או בהחלטה לאישור הייצוגית. משכך, שימוש בסעיף 10(ב) במסגרת הסדר פשרה, עשוי לפגוע בתכלית הנגישות ולהגדיל את החשש לפגיעה בחברי הקבוצה.

שנית, קיימת אי-בהירות דיונית באופן השימוש בסעיף 10(ב). בעניין Myrna,[15] נותרה בצריך עיון שאלת סיווגה הדיונית של הכרעה בנוגע להגדרת הקבוצה בהיותה בעלת אופי דיוני כפול: מצד אחד, "החלטה אחרת" בנוגע לקביעות שעל בסיסן תתברר התובענה, ומצד שני, "פסק דין" בנוגע לקביעות הדוחות טענות מסוימות בבקשת האישור. כך לדוגמה, בעניין שמעון[16] נדחה ערעור שהוגש ללא בקשת רשות, משום שנקבע כי מדובר בהחלטה אחרת. אכן, ייתכן כי אם לא תורחב הקבוצה, תוגש בקשה נפרדת לאישור תובענה ייצוגית הזהה בעובדה ובמשפט, מה שיגרום לחוסר יעילות ולבזבוז זמן שיפוטי יקר מחמת כפל הליכים באותו ענין ממש. אך, אי-הבהירות הדיונית עליה עמדתי לעיל, כשלעצמה יוצרת ריבוי הליכים באופן שעשוי לפגוע ביעילות הדיונית.

בנוסף, אישור תובענה ייצוגית בשם קבוצה רחבה מזו שהתבקשה בבקשת האישור, עשוי לפגוע בזכויות הנתבע. כאמור, בעניין כרמי נפסק כי סעיף 10(ב) אינו אוטומטי, והיעדר טענות מצד הנתבעת לתיקון דרכיה אינו מהווה הרמת נטל התובעים להוכיח התנהלות פגומה של הנתבעת לאחר מועד הגשת בקשת האישור. כמו כן, במקביל לבקשה להרחבת הקבוצה בעניין כרמי, באי כוח התובעים הגישו, באמצעות תובע ייצוגי אחר, בקשת אישור נוספת לגבי תקופות ההפרה הנוספות.[17] בית המשפט הדגיש כי מהלך זה עומד בסתירה לתכליותיו של סעיף 10(ב) וכי כפילות זו עלולה להטריד את הנתבעת ולבזבז את זמנו של בית המשפט. לעומת זאת, בעניין ששון,[18] בית המשפט קבע שבין שתי הדרכים האפשריות להרחבת הקבוצה, הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נוספת או סעיף 10(ב), עדיפה השנייה מאחר שמייתרת בירור עובדתי שכבר נעשה בהחלטת האישור. יתרה מכך, בעניין דרעי[19] נקבע כי אינטרס החיסכון במשאבים משפטיים בבירור תביעות נוספות באותו עניין, גובר על אינטרס הנתבעת וזכותה הדיונית להתגונן בפני טענות התובעת ביחס לתקופה מושא החלטת האישור. מכאן שסעיף 10(ב), בניגוד לנקבע בעניין כרמי, מיושם לעיתים באופן אוטומטי, וככזה עשוי לפגוע בזכויות הנתבע וביכולתו לכלכל צעדיו.[20] משום כך, הקפדה על הטלת נטל ההוכחה על המבקש להרחיב את הקבוצה, כפי שנקבע בעניין כרמי ובהתאם לרף הנדרש בשלב ההליך,[21] עשויה להפחית את הסכנה לפגיעה בזכויות הדיוניות של הנתבע.

מהאמור לעיל, עולה כי אופן יישום סעיף 10(ב) בפסיקה, עשוי לפגוע במטרות היעילות והנגישות תוך פגיעה בזכויות הנתבע. משכך, יש להורות על הרחבת הקבוצה בזהירות רבה,[22] תוך בחינת אופי הפגיעה, מיהות חברי הקבוצה החדשה, התנהלות המשיבה, ושיקולי חיסכון במשאבים שיפוטיים כגון מניעת ריבוי תביעות והכרעות סותרות.[23] בהתאם לשיקולים אלו, ייתכן כי ראוי לבחון בקשה לצירוף חברי קבוצה רק עד למועד פרסום הודעה על אישור התובענה הייצוגית בהתייחס לקבוצה המורחבת, על מנת לאפשר לאלו שצורפו לבקש לצאת מהקבוצה.[24] זאת, תוך הקפדה על הטלת הנטל על המבקש להרחבת הקבוצה להוכיח קיומם של חברי קבוצה נוספים, כפי שנעשה בעניין כרמי.[25] בכך, ניתן יהיה להגשים את תכליות סעיף 10(ב) תוך איזון הפגיעה בזכויות הנתבע.

[1] סעיף 10(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק").

[2] רע"א 3798/23 זיפי אחזקות בע"מ נ' וייס, פס' 7 (נבו 15.8.2023).

[3] ת"צ (מחוזי מרכז) 61784-02-17 כרמי נ' פרטנר תקשורת בע"מ (נבו 11.2.2024) (להלן: "עניין כרמי").

[4] סעיף 13א(ב) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

[5] ת"צ (מחוזי מרכז) 61784-02-17 כרמי נ' פרטנר תקשורת בע"מ, פס' 99 (נבו 22.3.2021).

[6] ת"צ (מינהליים ת"א) 42666-01-20 חן נ' רשות המיסים, פס' 28 (נבו 30.11.2022).

[7] דברי הסבר לסעיף 9(ב) בהצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, ה"ח הממשלה 234, 265.

[8] רע"א 6142/14 בזק בינלאומי בע"מ נ' Myrna Manda פס' 7 (נבו 9.12.2014) (להלן: "עניין Myrna"); ע"א 3634/20 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' קידישמן, פס' 65 (נבו 26.7.2022).

[9] ת"צ (מחוזי ת"א) 51870-12-17 וייס נ' מקרנקו, פס' 33 (נבו 17.4.2023).

[10] ת"צ (מחוזי י-ם) 27445-08-18 שוורץ נ' נתיבים באורות בע"מ, פס' 22-21 (נבו 8.8.2022); ת"צ (מחוזי ת"א) 35545-05-16 משה נ' שופרסל בע"מ, פס' 26-25 ו-38-37 (נבו 27.2.2022); ת"צ (מחוזי מרכז) 33923-08-18 פינטו נ' סלקום ישראל בע"מ, פס' 33 (נבו 25.1.2021).

[11] ת"מ (מינהליים חי') 580-09-09 חזות נ' עיריית קרית מוצקין, פס' 15 (נבו 18.8.2016) (להלן: "עניין חזות").

[12] סעיף 11 לחוק.

[13] אסף חמדני ואלון קלמנט "הגנה ייצוגית וגביה לא חוקית" משפטים לח 445, 451 (2008).

[14] אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה ייצוגית" משפטים מא 777, 810 (2011).

[15] עניין Myrna, לעיל ה"ש 8, בפס' 8. כבוד הנשיא גרוניס העיר באוביטר כי ניתן לטעון שהחלק של ההחלטה הנוגע להגדרת הקבוצה מהווה הכרעה שאינה סופית, ולכן מהווה "החלטה אחרת", אך, מכל מקום שאלה זו הושארה בצריך עיון. 

[16] ע"א 2658/23 שמעון נ' איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ, עמ' 1 (נבו 18.1.2024) (להלן: "עניין שמעון").

[17] ת"צ (מחוזי מרכז) 4335-08-23 דוד נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ (נבו 2.8.2023). 

[18] ת"צ (מחוזי ת"א) 38712-08-20 ששון נ' מימון ישיר מקבוצת ישיר (2006) בע"מ, פס' 28 (נבו 29.8.2022) (להלן: "עניין ששון").

[19] ת"צ (אזורי ת"א) 70365-02-20 דרעי נ' אספרסו קלאב בע"מ, פס' 20-19 (נבו 6.3.2024) (להלן: "עניין דרעי").

[20] ת"צ (מחוזי מרכז) 56140-01-14 אבגי-כהן נ' סיטי תוספי מזון לספורטאים בע"מ, פס' 82-81 (נבו 31.7.2016)‏‏. יודגש כי בעניין זה נידונה בקשת הרחבת הקבוצה לא רק לחולי צליאק שנפגעו לאחר בקשת האישור, אלא גם לצרכנים הנמנעים מגלוטן. 

[21] אלון קלמנט ורות רונן "בחינת עילת התביעה וסיכוייה בשלב אישור התובענה הייצוגית" עיוני משפט מב 5, 30-29 (2019).

[22] דנ"מ 8626/17 מנירב נ' משרד האוצר-רשות המיסים, פס' 44 (נבו 11.11.2020).

[23] תוספי מזון, לעיל ה"ש 20, בפס' 84; ישי לויט "תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך" הפרקליט מב 465, 482 (1996-1995).

[24] ת"צ (מחוזי י-ם) 73252-01-18 טמיר נ' סלקום ישראל בע"מ, פס' 7 (נבו 16.1.2022).

[25] ראו גם ע"א 3464/22  אידל נ' מימון ישיר מקבוצת ישיר (2006) בע"מ, פס' 37 (נבו 5.11.2023).