ייצוג הולם ותום לב בתובענות ייצוגיות – סירוב המבקש לשתף פעולה עם המשיב

האם סירוב המבקש לאשר תובענה כייצוגית לשתף פעולה עם הגוף אותו מבקש לתבוע מהווה אינדיקציה להיעדר דרישות תום הלב והייצוג ההולם?

ת"צ (מחוזי ב"ש) 7311-08-22 עוזרי נ' מועצה אזורית חבל אילות (נבו 28.1.2025)‏‏:

בתאריך 28.1.2025 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ניתנה על ידי כבוד השופטת גאולה לוין החלטה לאישור תובענה ייצוגית. בהחלטה נדונה בקשת אישור שהוגשה על ידי מר שי עוזרי, אדם המתמודד עם מוגבלות בשיעור של 100% נכות המתנייד בכיסא גלגלים, כנגד מועצה אזורית חבל אילות והחברה הכלכלית לפיתוח התיירות בחבל אילות בע"מ. עילת הבקשה התבססה על טענה להפרת הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות[1] והתקנות שהותקנו מכוחו,[2] וזאת בשל הטענה כי המשיבות אינן מקיימות את חובתן להנגיש את אתר פארק תמנע ומתחם הלינה הממוקם בו לאנשים עם מוגבלות.

בבקשת האישור טען המבקש כי מתחם הלינה במלואו אינו עומד בדרישות הנגישות הקבועות בדין, לרבות חדרי האירוח, המתקנים הסניטריים, דרכי הגישה ושירותי ההסעדה. במסגרת תגובתן העלו המשיבות, בין היתר, טענה לפיה המבקש אינו מהווה מייצג הולם ואינו פועל בתום לב בהתאם לדרישות סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: החוק),[3] וזאת בשל סירובו להיענות להזמנתן לעריכת סיור משותף בפארק לצורך בחינה מעמיקה של מצב הנגישות הקיים.

בית המשפט דחה את הטענה האמורה, בקובעו כי הסירוב להצעת הסיור, בהתחשב במכלול הנסיבות, אינו מהווה אינדיקציה לחוסר תום לב או לניהול הליך שאינו הולם.[4] נקבע כי יש לאשר את התובענה כייצוגית, לאור עמידתה ביתר התנאים הקבועים בחוק לרבות קיומו של ייצוג הולם וניהול ההליך בתום לב.[5] ראוי לציין כי ההחלטה הבחינה בין חובות התובע כלפי הקבוצה המיוצגת – שהן עיקר הדרישה – לבין  חובותיו כלפי הנתבע, וקבעה כי הסירוב אינו פוגע באינטרסים של חברי הקבוצה או מעורר חשש לניגוד עניינים.[6]

הסוגייה המרכזית העולה מן ההחלטה נוגעת לפרשנות הראויה של דרישות תום הלב והייצוג ההולם החלה על מבקש בתובענה ייצוגית – ובפרט, האם סירוב לשתף פעולה עם הגוף הנתבע עשוי להוות אינדיקציה לאי-עמידה בדרישות הסטטוטוריות. בנייר זה אציג כיצד ההחלטה משקפת לטעמי גישה מאוזנת לדרישות תום הלב והייצוג ההולם, התואמת את תכלית התובענה הייצוגית ומגמות הפסיקה העדכניות.

החוק הציב דרישות שבהן המבקש לאשר תובענה כייצוגית צריך לעמוד, לצורך אישור הבקשה וניהול התביעה כייצוגית. לפיכך, בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית ובלבד שעומדת, בין היתר, בדרישת הסבירות כי עניין חברי הקבוצה ייוצג וינוהל כראוי ובתום לב.[7] 

דרישת הייצוג ההולם מתייחסת לרוב לאופן התנהלות עורך הדין המייצג, בעוד דרישת תום הלב נוגעת להתנהלות התובע הייצוגי עצמו, כאשר לבית המשפט הסמכות להחליף את עורך הדין או את התובע במידה ולא עמדו בתנאים הקבועים בחוק.[8] החובות המוטלות עליהם מכוונות בעיקרן כלפי חברי הקבוצה שעניינם הופקד בידיהם, במטרה להגן על האינטרסים של חברי הקבוצה אשר לא העניקו הרשאה פורמלית לייצוגם, אינם משתתפים באופן אקטיבי בהליך, ולעיתים אף אינם מודעים לקיומו.[9]

בפסיקת בתי המשפט ניתן מעמד מרכזי לעקרונות הייצוג ההולם ותום הלב בהליך אישורן של תובענות ייצוגיות.[10] גם התובע הייצוגי נדרש לעמוד בדרישה מינימלית של הלימות הייצוג, אף שזו צומצמה בפסיקה למחויבות לתובענה והבנה בסיסית בה.[11] המלומדים פלינט וויניצקי טוענים כי בעניין דרישת תום הלב יש לאמץ גישה ולפיה תובע מייצג ייפסל רק במקרים חריגים של חוסר אמון מוחלט או חוסר כנות מהותי.[12]

שאלת הלימות הייצוג עשויה גם להיות מושפעת מהאופן שבו התובע הייצוגי מנהל את ההליך. לדוגמה, בעניין דבח, בית המשפט הורה על מחיקת בקשה לאישור תובענה כייצוגית בשל אי-רישום הבקשה בפנקס התובענות הייצוגיות, מה שמהווה חוסר תום לב מצד התובע המייצג.[13]

דרישת תום הלב החלה על התובע המייצג ועורך דינו משתרעת על היחסים בינם לבין חברי הקבוצה, הנתבעת וכלפי המערכת השיפוטית – זאת הן מתוקף ההוראות המעוגנות בחוק והן כהשתקפות של עקרון תום הלב הכללי שהתגבש בפסיקה.[14] בעניין חרסט נקבע כי הדרישה האמורה מגלמת בתוכה את איסור הסתרת המידע וכן איסור השימוש לרעה בהליכי משפט.[15] אולם, לרוב במישור היחסים מול הנתבעת יושמה חובת תום הלב באשר למניעים להגשת בקשת האישור ולאי-פנייה מוקדמת טרם הגשתה.[16]

החלטת השופטת לוין בעניין עוזרי יישמה לטעמי גישה מאוזנת לדרישות תום הלב והייצוג ההולם, העולה בקנה אחד עם תכלית התובענה הייצוגית ומגמות הפסיקה העדכניות. בית המשפט קבע כי סירוב המבקש להשתתף בסיור משותף אינו מהווה התנהלות חסרת תום לב, בהתאם לגישה המצמצמת המוצגת בספרות המשפטית.[17] החלטה זו משקפת את האיזון בין סינון תביעות סרק לבין שמירה על נגישות מוסד התובענה הייצוגית ותומכת במגמה להסרת חסמים דיוניים מיותרים,[18] מה שעולה בקנה אחד עם תכליות החוק.[19]

לטעמי, אף שהחלטת השופטת לוין מהווה צעד חיובי בפרשנות דרישות הייצוג ההולם ותום הלב, היא מעוררת שאלות משפטיות מורכבות. בעוד שבמקרה דנן נקבע כי סירוב לשיתוף פעולה אינו פוגם בייצוג ההולם או בתום הלב, יש לתת את הדעת לנסיבותיו הייחודיות – אדם עם 100% נכות המתנייד בכיסא גלגלים, שביקורו בפארק היה בלתי אפשרי מלכתחילה. במקרים של מוגבלות חלקית, עשויה להתעורר שאלה האם סירוב לשיתוף פעולה עולה כדי פגיעה ממשית באינטרסים של הקבוצה המיוצגת – שהיא לב דרישת הייצוג ההולם. הרף שנקבע מאזן בין קידום נגישות למוסד התובענה הייצוגית לבין מניעת שימוש לרעה בדרישת תום הלב כמחסום דיוני, תוך שמירה על האפשרות ליישוב סכסוכים בהסכמה. לדעתי, ראוי לאמץ מבחן מדורג המתחשב בנסיבות האישיות של התובע ובמכשולים האובייקטיביים, כך שדרישת שיתוף הפעולה תהיה סבירה ומידתית, ותשקף איזון בין חובותיו כלפי הקבוצה, הנתבע ובית המשפט.

[1] חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998.

[2] תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות אתר), התשס"ח-2008; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבור שהוא בניין קיים), התשע"ב-2011; ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013.

[3] חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות), סעיף 8 (א)(3)-(4).

[4] ת"צ (מחוזי ב"ש) 7311-08-22 עוזרי נ' מועצה אזורית חבל אילות‏, פס' 52-50 (נבו 28.1.2025)‏ (להלן: עניין עוזרי).

[5] שם, סוף דבר.

[6] שם, פס' 50-52.

[7] חוק תובענות ייצוגיות, לעיל ה"ש 3, בסעיף 8(א). מלבד דרישת הייצוג ההולם ותום הלב, על התובע לעמוד גם בתנאים הבאים: התביעה מציבה שאלות מהותיות עובדתיות או משפטיות משותפות לקבוצה, וסביר שיוכרעו לטובתה; תובענה ייצוגית היא האמצעי היעיל וההוגן ביותר לפתרון המחלוקת.

[8] שם, בסעיף 8(ג).

[9] ע"א 8037/06 ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ, סז(1) 410, פס' 91 לפסק דינו של השופט מלצר (2014) (להלן: עניין פריניר).

[10] אמיר ויצנבליט "ייצוג הולם בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות" משפטים מג 35  .(2013)

[11] רע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש, נה(5) 276‏‏, פס' 21 לפסק דינה של השופטת שטרסברג-כהן (2001). שם, נקבע כי היעדר מומחיות של תובע ייצוגי בשוק ההון אינו פוסל אותו מלייצג קבוצה בתביעת ניירות ערך. נדחו טענת הנתבעים שחוסר ידע מקצועי מהווה היעדר תום לב או ייצוג בלתי הולם, ואומצה גישה מקלה המאפשרת גם לתובעים ללא רקע כלכלי מובהק לשמש כתובעים ייצוגיים.

[12] אביאל פלינט וחגי ויניצקי תובענות ייצוגיות 259 (2017).

[13] ע"א 5503/11 דבח נ' דינרי (נבו 18.1.2012)‏‏, פס' 10 לפסק דינו של השופט מלצר. פסק הדין גם מהווה דוגמה למקרה בו בא כוח הקבוצה עשוי לפעול לטובת קידום ענייניו בחוסר תום לב, אף שהפסיקה ייעדה לו את תפקיד המפקח על פעולות התובע הייצוגי וייצוגו בהליך הייצוגי בלבד. רע"א 3698/11 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר. שירותי אכיפה בע"מ (נבו 6.9.2017)‏‏ (להלן: עניין ש.א.מ.ג.ר.) מהווה דוגמה נוספת לדחיית תובענה מחמת התנהלות בלתי הולמת של התובע המייצג ובא כוחו.

[14] אלון קלמנט ונעמה הדסי "על יישומן הראוי של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות בתובענות ייצוגיות" פורום עיוני משפט מה 22 (2012); עניין ש.א.מ.ג.ר., לעיל ה"ש 13, פס' ל' לפסק דינו של השופט רובינשטיין.

[15] ת"צ (מחוזי מרכז) 36086-07-11 עו״ד חרסט נ' ידיעות אינטרנט (שותפות רשומה), פס' 22 לפסק דינו של השופט גרוסקופף (נבו 19.9.2012).

[16] קלמנט והדסי, לעיל ה"ש 14 ; עניין פריניר, לעיל ה"ש 9, בפס' 92 לפסק דינו של השופט מלצר.

[17] פלינט וויניצקי, לעיל ה"ש 12.

[18] עניין פריניר, לעיל ה"ש 9, בפס' 77 לפסק דינו של השופט מלצר.

[19] חוק תובענות ייצוגיות, לעיל ה"ש 3, בסעיף 1.