סקירה אמפירית: בחינת יישום דרישת הייצוג ההולם בתובענות ייצוגיות - מגמת אי-אחידות וחוסר בהירות בפסיקה בנוגע לדרישת הייצוג ההולם

בהתאם לסעיפים 8(א)(3) ו-8(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: החוק), בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית רק אם יש יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת[1] ובתום לב.[2] בדרך כלל, בתי המשפט מניחים שדרישות אלו מתקיימות,^[3] אלא אם הועלתה טענה נגד הלימות הייצוג.[4] שיקול הדעת הרחב שמעניקה החקיקה לבית המשפט מאפשר לו להכריע בדרישת הייצוג ההולם ללא מגבלות ברורות, ובכך מקנה לו גמישות רבה לשקול את כלל נסיבות המקרה ולהכריע בהתאם. ברם, לפי מחקר זה, נמצא שבהיעדר קריטריונים ברורים לדרישה זו וב

של היעדר אפשרות לערער על קביעות בית המשפט בנושא,[5] מתעוררות לעיתים אי-אחידות ואי-בהירות בקריטריונים להערכת עמידה בדרישה.

מתודולוגיה:

לשם בחינת יישום סעיפים אלו והשלכותיהם המשפטיות, נערכה במחקר זה סקירה אמפירית של הפסיקה, תוך התמקדות בטענות בדבר אי-הלימות הייצוג, הכרעות בתי המשפט בכשירות הייצוג, ותוצאות ההליכים בהתאם. שיטת המחקר כללה סריקה של כלל פסקי הדין שפורסמו באתר נבו במהלך השנה האחרונה, שבהם הוזכרו סעיפים 8(א)(3) ו-8(א)(4) לחוק.[6] פסקי דין שבהם הוזכרו הסעיפים אך לא התקיים דיון בדרישת הייצוג ההולם לא נכללו בניתוח. לעומת זאת, פסקי דין שבהם נדון הנושא נותחו לעומק. הטענות בדבר חוסר התאמת הייצוג סווגו לקטגוריות, כאשר ברוב המקרים ניתן היה לשייך כל מקרה לקטגוריה אחת. במקרים מסוימים, שבהם הועלו מספר טענות, הן שובצו לכל הקטגוריות המתאימות.

תוצאות:

הטענות המרכזיות שהועלו הן כי הייצוג בתביעה אינו הולם בשל ניהול הליך קודם או מקביל באותו נושא,[7] היעדר פנייה מוקדמת לנתבע, אי-מיצוי סעדים זמינים,[8] היעדר תשתית עובדתית מספקת, המצביע על חוסר תום לב.[9] בנוסף, נטען שהתובע הינו תובע סדרתי, ולכן אינו מתאים לייצג את עניינם של חברי הקבוצה.[10] כי כשירותו לייצוג מוטלת בספק בשל ניגוד עניינים, מניעים זרים,[11] תפקודו הכפול כתובע מייצג וכבא-כוחו,[12] מעורבות מעוטה בהליך וחוסר היכרות עם פרטי התובענה,[13] הסתרת מידע מהותי,[14] והתנהלות לא ראויה טרם ההליך[15] או במסגרתו.[16] עוד נטען כי בא-כוחו של התובע אינו מקצועי ואינו כשיר לנהל את התובענה.

סקירת הפסיקה מעלה כי יישום דרישת הייצוג ההולם מאופיין לעיתים בחוסר אחידות. בעוד שבחלק מהמקרים בתי המשפט התייחסו להתנהגויות מסוימות באופן עקבי וברור – כגון ניהול הליך מקביל,[17] הזנחת ההליך,[18] או היות התובע תובע סדרתי[19] – במקרים אחרים ניכר חוסר עקביות בהחלטות הנוגעות לכשירותן של התנהגויות מסוימות. לעיתים אף נמנע בית המשפט מלהכריע באופן מובהק,[20] או שהסתפק בנימוקים שטחיים לצורך אישור הייצוג. יתר על כן, רק במקרה יחיד[21] נמצא כי נעשה שימוש במנגנון הקבוע בחוק[22] להחלפת התובע המייצג, עובדה המעוררת תהיות בנוגע לסיבות לאי-הפעלת מנגנון זה במקרים נוספים שבהם נפסלה כשירות הייצוג, וזאת על אף שמטרתו העיקרית היא להגן על האינטרסים של חברי הקבוצה.

כיום, שיקול הדעת הרחב שמעניקה החקיקה לבית המשפט מאפשר הכרעה בדרישת הייצוג ההולם ללא מגבלות ברורות. מצב זה מעניק גמישות רבה בבחינת נסיבותיו של כל מקרה, אך מהסקירה עולה כי בתי המשפט נוטים להתרכז בעיקר בנסיבות הכלליות של המקרה. כאשר מתקיימות נסיבות המצדיקות לכאורה את כשירות הייצוג, נוטים בתי המשפט לעיתים להתעלם ממניעים או עובדות המצביעות על אי-התאמה, ולהסתפק בנימוקים קצרים או שטחיים לאישור הייצוג.[23] היעדר הנמקה מפורטת, חוסר האחידות בפסיקה, והיעדר מנגנון ברור ומחייב בחקיקה יוצרים אי-ודאות משפטית. אי-ודאות זו עלולה לעודד הגשת תביעות סרק,[24] ניסיונות להסתיר מידע או מניעים זרים, ואף עובדות מהותיות מבית המשפט.[25] 

לאור זאת, מומלץ לקבוע מנגנון ברור ומחייב שיבטיח יישום עקבי, אחיד ושקוף של דרישת הייצוג ההולם.[26] כמו כן, יש לעודד שימוש תדיר ואפקטיבי במנגנון החלפת הייצוג במקרים שבהם נמצא כי הייצוג אינו עומד בדרישות הנדרשות.[27] צעדים אלו יעניקו הגנה מיטבית על האינטרסים של חברי הקבוצה, תוך שמירה על תכליתו המרכזית של מוסד התובענה הייצוגית. יישום מדויק והוגן של דרישות הייצוג יחזק את מעמד התובענה הייצוגית ככלי חיוני להרתעה מפני הפרות חוק, למניעת ניצול לרעה של מערכת המשפט, ולהעברת מסר חד וברור: מערכת המשפט לא תהיה קרקע פורייה למי שפועל ממניעים פסולים, אלא תעמוד כחומה בצורה להגנה על זכויות הקבוצה והציבור ולשמירה על עקרונות הצדק.

[1] סעיף 8(א)(3) לחוק.

[2] סעיף 8(א)(4) לחוק.

^[3] כפי שעולה במחקר זה, רוב פסקי הדין של תובענות ייצוגיות שפורסמו בשנה האחרונה בנבו לא מתייחסים כלל לדרישה זו. ב-28 פסקי דין בתקופה זו שבהם אוזכרו סעיפים אלו בית המשפט קבע שההנחה היא כי דרישת הלימות הייצוג מתקיימת ככל שלא הועלתה טענה הסותרת זאת.

[4] נטל ההוכחה בדבר חוסר תום ליבו של התובע המייצג מוטל על הנתבע. אלון קלמנט ״קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות הייצוגיות, התשס״ו-2006״ הפרקליט מט 131, 150-149 (התשס״ו).

[5] סיפא של סעיף 8(א)(3) לחוק.

 [6]במסגרת המחקר נמצא כי 76 פסקי דין הזכירו את הסעיפים הרלוונטיים אך רק ב-48 נערך דיון בנוגע להלימות הייצוג של התובע המייצג או של בא כוחו. פסקי דין אלו נבחנו לצורך המחקר.

[7] כגון בת"צ (מחוזי חי') 42608-02-24 נציגי החברה והסביבה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (נבו 31.10.2024) ות"צ (כלכלית) 23821-02-17 יורם חיות נ' כיטוב פארמה החזקות בע"מ (נבו 19.6.2024) ועוד.

 [8]ראו דוגמאות לטענת אי-מיצוי סעדים זמינים טרם פתיחת ההליך: ת"צ (מינהליים י-ם) 53772-10-20 דביר נ' עירית ירושלים (נבו 18.11.2024) (להלן: עניין דביר) ות"צ (מחוזי ת"א) 62810-11-22 סקוברוניק נ' צ'מפיון מוטורס בע"מ (נבו 18.9.2024).

[9] למשל בת"צ (מינהליים ת"א) 25055-01-23 חלפון נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות (נבו 1.9.2024).

 [10]כנטען בת"צ (שלום ת"א) 10313-02-22 זילברג נ' לגיול ישראל בע"מ (נבו 14.9.2024) ופסקי דין נוספים.

[11] דוגמא מובהקת למניע זר בניהול התובענה - ת"צ (מחוזי ת"א) 25114-04-23 מפלגת עלה ירוק נ' לבוביץ (נבו 16.5.2024).

[12] ת"צ (מחוזי חי') 42608-02-24 נציגי החברה והסביבה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (נבו 31.10.2024) ות"צ (מינהליים חי') 34564-09-23 עו"ד סלע נ' עיריית עכו (נבו 10.7.2024).

[13]כנטען בין היתר בת"צ (מחוזי מרכז) 44501-10-17 עמר נ' פלאפון תקשורת בע"מ (נבו 30.10.2024) (להלן: עניין פלאפון תקשורת), במקרה זה בית המשפט הורה על החלפת התובע המייצג בשל חוסר היכרותו עם פרטי התובענה.

[14] ראו למשל עניין דביר, לעיל ה"ש 8. בו התובע המייצג הסתיר את הרשעותיו בפלילים קודמים.

[15] בת"צ (מחוזי ת"א) 21410-03-17 בשן נ' א.מ.ל. אמריקן לייזר בע"מ (נבו 11.8.2024) נטען כי התנהגות בלתי הולמת מצד התובע המייצג כלפי הנתבעת, שכללה הקלטת שיחות ללא ידיעתה, פגעה בהלימות הייצוג. בית המשפט קבע כי התנהלות זו אינה ראויה אך אינה פוסלת את כשירתו של התובע לייצוג הקבוצה.

[16] כולל הזנחת ההליך על ידי התובע המייצג ובא כוחו. ראו: ת"צ (מינהליים ת"א) 18403-02-24 ועקנין שוקרון שרמן נ' עיריית תל אביב (נבו 4.7.2024) (להלן: עניין ועקנין) ות"צ (שלום חי') 59279-11-23 ח'לאילה נ' פולד מדיחים בע"מ (נבו 17.9.2024) (להלן: עניין ח'לאילה).

[17] בית המשפט קבע שהתנהגות מסוג זו של forum shopping היא חסרת תום לב ולכן דרישת הלימות הייצוג אינה מתקיימת בכל המקרים שבהם טענה זו הועלתה. ראו דוגמא לכך בת"צ (שלום חי') 22754-02-24 מזרני כפר סבא סחר בינלאומי בע"מ נ' אלקלעי (נבו 22.7.2024).

[18] בית המשפט קבע כי הזנחת ההליך על ידי התובע המייצג או בא כוחו מהווה חוסר תום לב ופוגע בהלימות הייצוג. ראו עניין ועקנין ועניין ח'לאילה, לעיל ה"ש 16.

[19] בכל פסקי הדין שנבחנו בית המשפט קבע כי אין כל פגם בייצוג בעקבות עובדה, זו אך בפסקה 70 בת"צ (מחוזי ת"א) 59884-12-20 שגב נ' מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (נבו 5.11.2024)‏‏ כבוד השופטת ביבי רמזה שעובדה זו יכולה להיות אינדיקציה לאי-הלימות הייצוג: "...התרשמותי הישירה מהמבקשים היא כי מדובר באנשים ישרים מהישוב, אשר פעלו בהתאם להנחיות מקצועיות שניתנו להם, אין מדובר בתובעים סידרתיים או במי שיצרו יש מאין עילת תביעה.."

[20] כנראה לעיל בטבלה בעניין הכרעת בית המשפט בדרישת הייצוג ההולם.

[21] עניין פלאפון תקשורת, לעיל ה"ש 13.

[22] בהתאם לסעיף 8(ג) לחוק, בית המשפט רשאי להחליף את התובע המייצג או בא כוחו ככל שהוא סבור כי אינם יכולים הם לייצג את הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב.

[23] בת"צ (כלכלית) 3782-08-20 קליין נ' אקו"ם בע"מ (נבו 18.4.2024) בית המשפט הכשיר את הייצוג ללא נימוק החלטתו וזאת כאשר נטען שבא כוח המייצג נגוע בניגוד עניינים ולכן אינו מתאים לנהל את התובענה כיון שבנוסף לתובענה שבבקשת האישור, הוא מייצג את לקוחותיו של החברה הנתבעת מולה.

[24] בעמ' 9 בפסק הדין ת"צ (מחוזי ת"א) 52621-07-23 בן אור נ' אביב בית השקעות בע"מ (נבו 22.1.2024), נקבע כי חובת תום הלב מחייבת פנייה מוקדמת ולכן יש לדחות את התביעה. עם זאת, באותו שנה, אותו תובע הגיש 6 בקשות אישור הסתלקויות נוספות אשר אושרו על ידי בית המשפט, למרות שהתובע לא ביצע פניה מוקדמת. שלוש מתוכן היו בקשות מתוגמלות, ואחת אושרה לאחר הפחתת סכום הגמול.

[25] בת"צ (מחוזי מרכז) 30030-05-17 חאמי נ' רוזן ומינץ בע"מ (נבו 24.4.2024), בית המשפט קבע כי הסתרת מידע אודות ייזום התביעה על ידי הבא כוח אינו מהווה חוסר תום לב ואי-התאמתו לייצג את הקבוצה. מנגד, בעניין דביר, לעיל ה"ש 8, נפסק כזכור שהסתרת מידע של התובע המייצג על הרשעות פלילים קודמים מהווה אינדיקציה לחוסר תום לב ופסילת כשירותו לייצוג הקבוצה.

[26] מאמצי החקיקה מנסים לטפל בהשלכות שנוצרו בעקבות זאת על ידי הצבת חובות מסוימות כגון הטלת חובת פנייה מוקדמת במקרים מסוימים- ראו הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16), התשפ"ד-2024, ה"ח הממשלה 1785.

[27] במקרים שבהם בית המשפט יהיה סבור כי הייצוג אינו הולם והטעם אינו ניהול הליך קודם או דומה במקביל או היעדר בסיס עובדתי מספיק לביסוס התובענה. כאמור, במקרים אלו ייתכן כי לא ראוי הוא למנות תובע חלופי.