פיצוי יזום כחלופה להליך הייצוגי
- עדי מנור - חברה בקליניקה לתובענות ייצוגיות
- 30 ביולי
- זמן קריאה 5 דקות
נייר העמדה עוסק בשאלה האם פעולה יזומה מצד העוסק לתיקון ההפרה ולפיצוי הנפגעים מצדיקה דחייה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
בעניין סקוברוניק נ' שלמה מוטורס בע"מ[1] דן כבוד השופט גיא שני, בביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד, בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה לאיחור במסירת רכבי BYD. עוד לפני פתיחת ההליך, פעלה המשיבה לפצות את הרוכשים ביוזמתה, בין היתר במארז אביזרים, טיפולים לרכב, או תשלום בהתאם לאיחור. הבקשה נדחתה בשל אי עמידה בתנאים הפורמליים לאישור תובענה ייצוגית,[2] ואולם צוין כי אף אילו התקיימו דרישות החוק, היה מקום לדחותה מכוח שיקול הדעת המסור לביהמ"ש.[3] הובהר כי יישום שיקול הדעת יכול לבוא לידי ביטוי גם במקרים בהם העוסק תיקן את ההפרה ופעל להטיב עם הנפגעים, כפי שהיה במקרה דנן. כדי לקבוע אם ההליך עדיין דרוש, בודק ביהמ"ש מתי ניתן הפיצוי, האם נעשה בשקיפות, אם היה סביר, והאם ניתן בתום לב.
הכרעת ביהמ"ש בעניין סקוברוניק[4] מעלה שאלה עקרונית ומהותית: האם דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית צרכנית, מקום בו העוסק פעל לתיקון ההפרה ולהענקת פיצוי לחברי הקבוצה, עולה בקנה אחד עם תכליות החוק – ואם כן, באילו נסיבות?
תחילה, בהסתכלות רחבה של מדיניות ציבורית, יש לעודד עוסקים לזהות ליקויים, לפעול לתיקונם ולפיצוי הנפגעים, גם ללא צורך בהליך משפטי.[5] התנהלות יזומה זו עשויה לקדם את התכלית שבבסיס התובענה הייצוגית למתן סעד באופן יעיל ומהיר. תובענות ייצוגיות עשויות להימשך שנים רבות ולכן, כאשר העוסק משנה את התנהגותו ומפצה את הנפגעים טרם הכרעה שיפוטית, ייתכן שהדבר ישרת את הקבוצה והאינטרס הציבורי אף יותר מהליך משפטי.[6] יתרה מכך, ככל שהעוסק ידע כי בכל מקרה תוגש כנגדו תובענה ייצוגית, לא יהיה לו כל אינטרס לפצות צרכנים מיוזמתו. תוצאה זו פוגעת במימד החינוכי של ההליך הייצוגי, שנועד לקדם נורמות של הגינות ואחריות צרכנית.[7] אף שמטרה זו אינה מנויה מפורשות בחוק, היא הוכרה בפסיקה כאחת מתכליותיו.[8]
לצד תרומותיו המשמעותיות של ההליך הייצוגי, קיימים גם חששות מפני שימוש לרעה בו – ובפרט מתופעת תביעות הסרק.[9] תביעות אלה גוררות עלויות ציבוריות משמעותיות, כגון עליית מחירים לצרכנים, עומס על ביהמ"ש ופגיעה באמון הציבור במוסד התובענה הייצוגית.[10] כשמוגשת תובענה בעקבות תקלה בלתי צפויה, שלא נגרמה ברשלנות או מחוסר תום לב, ובפרט כשהעוסק פעל לתיקון הפגם ופיצוי הנפגעים עוד טרם הגשת הבקשה,[11] דחיית הבקשה עשויה לשמש מסננת מתביעות אלו.
יחד עם זאת, דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית רק בשל תיקון עתידי ופיצוי יזום מעוררת קשיים ביחס לתכליות נוספות של ההליך. תחילה, בבחינת תכלית הסעד, לא כל פעולה יזומה של העוסק מבטיחה סעד הולם בגין הנזקים שנגרמו לחברי הקבוצה.[12] פיצוי יזום עשוי אמנם לספק מענה מהיר, אך הוא נקבע על ידי העוסק באופן חד-צדדי וללא פיקוח. לצורך התמודדות עם קושי זה, נקבע בפסיקה מבחן סבירות הפיצוי.[13] ואולם, גם פיצוי "סביר" עלול להוביל בפועל לסכומים נמוכים מאלה שהיו נפסקים על ידי ביהמ"ש או שהיו נקבעים במסגרת מו"מ בין הצדדים.
מעבר למתן סעד, התובענה הייצוגית ממלאת תפקיד בהרתעה מפני הפרת הדין, וזו עשויה להיפגם כאשר נתבע פוטנציאלי ידע כי תיקון הליקוי ופיצוי מטעמו יביאו לדחיית הבקשה. בתחום הצרכני בפרט, ההליך הייצוגי מהווה כלי אפקטיבי לאכיפת החוק, שכן הוא מרתיע עוסקים מלהסתמך על פסיביות הצרכן היחיד, כדי לפגוע בקבוצות צרכנים לא מאורגנות.[14] נוסף להשלכות הכלכליות האפשריות, עצם קיומו של הליך ייצוגי, ללא קשר לתוצאותיו, מרתיע בשל חשש מביקורת ציבורית ופגיעה במוניטין.[15] עם זאת, במידה ופיצוי מאוחר יוביל לדחיית הבקשה, העוסקים עלולים להעדיף "שיטת מצליח": להפר את החוק ולפצות רק במקרה של תלונה. הדבר נכון אף יותר מקום בו ההטבה ניתנה לאחר פתיחת ההליך המשפטי, שכן מודל כזה שוחק את אפקט ההרתעה ועלול לעודד אסטרטגיות ניהול סיכונים במקום ציות לחוק. לכן אימצה הפסיקה את מבחן העיתוי, שמטרתו לזהות ניסיונות לעקוף אחריות משפטית באמצעות פיצוי מאוחר.[16]
בנוסף, דחיית התביעה במצבים מסוג זה מצויים במתח עם תכלית נוספת של ההליך הייצוגי, והוא מימוש זכות הגישה לערכאות.[17] בהליך הייצוגי 'האזרח הקטן' יכול לקבל מענה גם במקרים שבהם הוא מתקשה לפעול בשל מורכבות ההליך, מחסור במשאבים או חוסר מודעות לזכויותיו.[18] עם זאת, דחיית התביעה מונעת אפשרות לקבלת פיצוי מקיף לאחר ניהול ההליך לגופו, במיוחד אם האחריות להשגת הפיצוי מותנית במאמץ אקטיבי מהצרכן. כדי שהחלטת הדחייה תעמוד בתכליות החוק, הפסיקה קבעה מבחנים לזיהוי אפקטיביות הפיצוי ולהערכת הפגיעה בזכות הגישה לערכאות, וזאת בדמות חובות להנגישו בשקיפות, בעיקר כדי למנוע הדרה של אוכלוסיות מוחלשות.[19]
לאור האמור, אני סבורה כי פיצוי יזום עשוי לקדם תכליות ציבוריות ופרטיות גם ללא צורך בהליך ייצוגי, ככל שהוא ניתן בתום לב, באופן סביר והוגן, ולכלל הזכאים. לכן, יש להקפיד על יישום עקבי של המבחנים שנקבעו בפסיקה, עליהם עמדתי לעיל. כך ניתן להבטיח מחד פיצוי מהיר ויעיל לנפגעים, ומאידך לשמר את התכלית ההרתעתית שבמנגנון התובענה הייצוגית. בנסיבות פסק הדין בעניין סקוברוניק,[20] שבו ההטבה ניתנה מראש לכלל הנפגעים, ללא צורך בפנייה מצדם ובאופן שנמצא מותאם להיקף הפגיעה, אני מצדדת בקביעת ביהמ"ש כי גם אילו התקיימו התנאים הפורמליים לאישור, היה מקום לדחות את הבקשה, לשם מניעת ניהול הליך מיותר
[1] ת"צ (מר') 5201-02-23 סקוברוניק נ' שלמה מוטורס בע"מ (נבו 24.01.25) (להלן: עניין סקוברוניק).
[2] ס' 8 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: החוק).
[3] עניין סקוברוניק, לעיל ה"ש 1, בפס' 15. הוסבר כי שיקול הדעת נלמד מהרישא של ס' 8 לחוק, שבו נכתב כי ביהמ"ש "רשאי" לאשר את הבקשה – מונח שסתום המחייב את ביהמ"ש לשקול שיקולים רחבים וביניהם שיקולי הוגנות, יעילות ומדיניות.
[4] שם.
[5] רע"א 3814/14 חוגלה קימברלי שיווק בע"מ נ' מסטיי, פס' 19 (נבו 6.7.2015).
[6] אביאל פלינט וחגי ויניצקי תובענות ייצוגיות 73 (2017).
[7] שם, בעמ' 237.
[8] שם, בעמ' 66.
[9] תביעות בעלות אופי סחטני, חסרות ערך ציבורי של ממש, המוגשות מתוך אינטרס כלכלי של התובע ובא כוחו. במקרים אלו הנתבע לרוב יעדיף להתפשר מתוך רצון לחסוך בעלויות התדיינות ולהימנע מפגיעה תדמיתית.
[10] רע"א 2298/19 פינצ'בסקי נ' הנסיך מפעל לייצור טחינה בע"מ, פס' 19 (נבו 4.8.2021) (להלן: עניין הנסיך).
[11] פלינט וויניצקי, לעיל ה"ש 6, בעמ' 235; תופעה זו עלתה גם בשיח הציבורי, בין היתר על רקע התנגדות לתובענות ייצוגיות בתחום הנגישות, בטענה כי רבות מהן מוגשות על בסיס ליקויים טכניים מינוריים, מבלי שנגרם נזק ממשי, ותוך פגיעה קשה בעסקים קטנים: איציק ברנדויין "המאבק של אביר קארה: עורכי דין שמתעשרים 'חוקית' על גבי החלשים" אתר ערוץ 7 (12.1.2024), https://www.inn.co.il/news/625943.
[12] עניין הנסיך, לעיל ה"ש 10, בפס' 27.
[13] עניין סקוברוניק, לעיל ה"ש 1, בפס' 19.
[14] פלינט וויניצקי, לעיל ה"ש 6, בעמ' 70.
[15] עלי בוקשפן "תובענות ייצוגיות, תכלית החברה ותפיסת בעלי העניין בעידן התאגידי המודרני - הקרן למימון תובענות ייצוגיות כזכוכית מגדלת" משפט ועסקים כד 111, 150 (2021); הלל סומר "רימון יד שנצרתו נשלפה מגופו – האמנם? עשור לתובענה הייצוגית הצרכנית" דין ודברים א 347, 355 (2004).
[16] עניין סקוברוניק, לעיל ה"ש 1, בפס' 19.
[17] ס' 1 לחוק.
[18] פלינט וויניצקי, לעיל ה"ש 6, בעמ' 65.
[19] עניין הנסיך, לעיל ה"ש 10, בפס' 27.
[20] עניין סקוברוניק, לעיל ה"ש 1.
The visuals in Speed Stars are clean and minimalistic, which puts all the focus on performance. The backgrounds blur as you sprint faster, and your runner’s movements are smooth and realistic
Your article on sikkim game was both detailed and engaging. I liked how you gave enough context about its growing interest while still keeping the flow simple. That’s what makes your content stand out from others. I also liked that you didn’t use too many complicated terms, which makes it better for beginners. Personally, I found it very helpful and will recommend it to others who are trying to learn about sikkim game.
Balancing the speed of relief and maintaining deterrence Crazy Cattle 3D and the right to the courts is a key challenge, and the article explains it in a clear and well-founded manner.
In Slope Run, every second counts. Roll, dodge, and survive through fast-paced tunnels where one wrong move means game over.
One of the most interesting things about Slither io is that even though you are a small snake, you still have the chance to "take down" a giant snake by tricking it into hitting you. This creates dramatic turns and a satisfying feeling of victory.