תובענה מרובת משיבים: האם ניתן וראוי להגישה כתובענה ייצוגית אחת?
- דניאל בן שושן - חבר בקליניקה לתובענות ייצוגיות
- 30 ביולי
- זמן קריאה 5 דקות
נייר העמדה עוסק בשאלה האם ניתן לאחד בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד משיבות שונות כאשר קיימות שאלות משפטיות משותפות אך נסיבות עובדתיות שונות.
עסקינן בהחלטת כב' השופט אילן דפדי בבית משפט המחוזי תל אביב-יפו, אשר דחה בקשה לאישור מאוחדת שהגישו שישה מבקשים כנגד שמונה משיבות, כולן חברות ביטוח. לטענת המבקשים, המשיבות צירפו לפוליסות ביטוח רכב כתבי שירות למתן שירותי גרירה, אשר נטען כי אינם נושאים נפקות של ממש, על אף שהן גבו בגינם פרמיה. במיוחד, נטען כי בעת הצורך בשירות גרירה מסוג "גרר בהרמה" – שירות הנדרש לרוב כלי הרכב החדישים – נדרשים המבוטחים לתשלום נוסף מעבר לתמורה שנקבעה בכתב השירות. המבקשים טענו כי מדובר בהטעיה צרכנית שאף עולה לכדי הפרת חוזה.[1] חרף היותן של המשיבות ישויות נפרדות, המבקשים עתרו לדון בענייניהן במאוחד, בטענה שהשאלה המשפטית העיקרית הנוגעת לפרשנות כתבי השירות משותפת לכולן – האם ניתן ללמוד מהם כי הם מוציאים מכלל תחולתם את ה״גרר בהרמה״. עם זאת, בית המשפט הורה על פיצול ההליכים לטובת הגשת בקשות אישור נפרדות. הנימוק המרכזי לכך הוא כי מדובר במבקשים שונים, אשר רכשו כתבי שירות שונים, במועדים שונים, ממשיבות שונות. משכך, בכל עסקה מדובר במסכת עובדתית ייחודית ושונה ולא יהיה זה יעיל או נכון לאחד את בקשות האישור.[2]
החלטה זו עוסקת במקרה ייחודי, שבו מוגשות במאוחד מספר בקשות כנגד משיבים שונים, תוך קיומן של שאלות עובדתיות ומשפטיות משותפות, לצד שאלות אינדיבידואליות שרלוונטיות לכל משיב לחוד. בכך מועלות סוגיות שונות הנוגעות לשלבים שונים של ההליך.[3] בשלב הדיוני נשאלת השאלה האם רשאים המבקשים להגיש בקשת אישור מאוחדת או שיש להורות להם לפצלה למספר בקשות שונות (מבלי לדחות את הבקשה לגופה). בשלב אישור הבקשה מתפנה בית המשפט לדיון מהותי בשאלה האם יש לאשר את הבקשה עפ״י הקריטריונים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות.
בשלב הדיוני, תקנה 26 לתקסד"א מאפשרת צירוף תובעים או נתבעים אם מתקיימים שני תנאים: נוכחותם דרושה להכרעה יעילה ושלמה, והתובענה מעלה שאלה עובדתית או משפטית משותפת.[4] תקנה זו חלה גם בתובענות ייצוגיות[5] - קיימת סמכות עקרונית לאיחוד תובענות, אך נדרש שהשאלה המשותפת תחול על כל חברי הקבוצה של כל אחד מהתובעים. דבר זה מקשה על עמידה בתנאים.[6]
מכאן נבחנת השאלה האם הגשה מאוחדת מגשימה את תכליות התובענה הייצוגית או פוגעת בהן. שתי התכליות המרכזיות של מוסד זה הן הגברת ההרתעה ומתן סעד הולם לנפגעים.[7] עם זאת, קיימים מקרים בהם שימוש לא ראוי בכלי זה עלול להביא לעיוות תמריצים ולפגיעה בהרתעה וביעילות מצרפית. אחת הדוגמאות לכך הן תובענות מרובות משיבים, ובכללן "תובענות משוכפלות",[8] שבגלל הדמיון ביניהן, עלולות להוביל לכפל התדיינות ולפסיקות סותרות.[9] אחד מהכלים שנתן החוק להתמודדות עם עיוותים אלו הינו סעיף 7 לחוק[10] תובענות ייצוגיות שמסמיך את בית המשפט לאחד או למחוק בקשות, לצרף או להחליף מבקשים ובאי כוחם. בכך משתמעת הנחת מוצא כי אין לנהל הליכים ייצוגיים דומים לפני מותבים שונים.[11] על פניו, הגשה מאוחדת מגשימה מטרה זו בכך שמונעת חזרה מיותרת על הליכים והכרעות סותרות.
מנגד, המקרה דנן מדגים כי לעיתים גם איחוד בקשות כלפי משיבים שונים עלול לפגוע ביעילות הדיונית. זאת, שכן למרות הדמיון המשפטי בטענות, מתקיים שוני מהותי בהפרות הנטענות ובנסיבותיהן, דבר העלול להוביל לחוסר אחידות בטענות ההגנה (לדוגמה, משיבה אחת תטען שלכתבי השירות ישנם נפקויות אחרות, ומשיבה אחרת תכחיש ותטען שמבוטחיה לא שילמו תשלום נוסף על שירות הגרירה בהרמה, וכדומה) וכן לצורך בבירורים נפרדים ולמתן החלטות שונות. מצב זה גורר תשלום חסר של אגרה ועיוות בהקצאת המשאבים השיפוטיים, מאחר שההליך יסווג כהליך אחד בעוד בפועל מנוהלים מספר הליכים שדורשים השתתפות גדולה יותר של בעלי הדין, כמו גם השקעה רבה יותר של זמן שיפוטי.[12] כמו כן, אין כל הצדקה כי המשיבות יממנו צוותים משפטיים שישבו בביהמ״ש לשמוע טיעונים עדויות וחקירות שלא בעניינם.[13]
בשונה מהחלטת ביהמ״ש בעניינינו, בפסיקה מוצעות שני דרכים לפתרון ביניים במקרים מעין אלו. הראשון, הסכמה מראש או הוראת ביהמ״ש[14] על בירור מאוחד של השאלות המשותפות בדיון אחד, כאשר ההכרעה ביניהן תחייב את הנתבעים כולם בדיונים האחרים. מתווה זה מושתת על דוקטרינת ״השתק פלוגתא״ מכוחה מנועים הצדדים - אשר נתנו את הסכמתם למתווה שקיבל תוקף של החלטה שיפוטית - להעלות כל טענה כנגד הקביעות שגובשו בהליך המוסכם.[15] השני, פיצול הדיון לשני שלבים, בתחילה יוכרעו במאוחד השאלות המשותפות, ולבסוף במידה וביהמ״ש ידחה את טענותיהם של המשיבות, יכריע ביהמ״ש בנפרד בשאלות הפרטניות.[16]
שלב אישור הבקשה: על פי לשון החוק, הדרישה היא לקיומן של שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל הקבוצה, דבר שמתקיים גם בתובענה מרובת משיבים. אולם בעניין עמוסי נקבע כי נדרשת גם דומיננטיות של השאלות המשותפות על פני האינדיבידואליות.[17] דרישה זו נובעת מהצורך שההליך הייצוגי יהיה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה,[18] ותובענה שאין בה שאלות משותפות דומיננטיות – מוטב שתתברר במסגרת של תביעות נפרדות.
לסיכום, הדין מאפשר הגשה מאוחדת של תובענה ייצוגית מרובת משיבים כאשר מתקיימות שאלות משותפות מהותיות. אך כפי שהוצג לעיל, אין בכך כדי ללמד בהכרח ועיקר שהגשה מאוחדת מלכתחילה מגשימה את תכליות ההליך הייצוגי. כאשר קיימים פערים מהותיים בין המשיבות, באופן שיש בו כדי לפגוע ביעילות הדיונית של ההליך המאוחד – כפי שאירע בענייננו – עשוי בית המשפט להורות, כבר בשלבים המקדמיים, על פיצול ההליך או על נקיטת אחד מן הפתרונות שפורטו לעיל. אף ככל שתידון הבקשה המאוחדת לגופה, מוסמך בית המשפט לדחותה אם יתברר כי השאלות המשותפות אינן דומיננטיות בהשוואה לאינדיבידואליות.
[1] ס' 2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981
[2] ת"צ (מחוזי ת"א) 44932-09-23 אוריאל שאר ישוב נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פס' 2-1, 8, 36-29 (נבו 29.11.2024) (להלן: עניין שאר ישוב).
[3] על האבחנה בין השלבים ראו שם, בפס' 27.
[4] תקנה 26 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין).
[5] תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010.
[6] עניין שאר ישוב, לעיל ה"ש 2, בפס' 26-25.
[7] עע"מ 852/23 סודמי נ' המועצה הדתית אשקלון, פס' 17 (נבו 8.3.2023) (להלן: עניין סודמי).
[8] שם, בפס' 18.
[9] רע"א 3124/22 יינות ביתן בע"מ נ' גנסין, פס' 4 (נבו 3.6.2022) (להלן: עניין יינות ביתן).
[10] להרחבה ניתן לעיין בנייר העמדה שהוגש בנושא בבלוג הקליניקה לתוב(ע)נות ייצוגיות.
[11] עניין סודמי, לעיל ה"ש 7, בפס' 20.
[12] על אבחנה זאת ראו עניין שאר ישוב, לעיל ה"ש 2, בפס' 33-29.
[13] ת"צ (מחוזי ת"א) 44932-09-23 שכן טוב נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, פס' 27 (נבו 22.9.2024).
[14] מכוח הסמכות שבתקנה 40 לתקנות סדר הדין. על היחס בין תקנה זאת לס' 7 לחוק ראו עניין יינות ביתן, לעיל ה"ש 9, בפס' 7.
[15] בש"א 8226/12 דיפלומט מפיצים (1968) בע"מ נ' בשתאוי, פס' 10-9 (נבו 30.1.2013); ת"צ (מחוזי ת"א) 38676-07-21 חי סופיר נ' תיגבור-מאגר כח אדם מקצועי זמני בע"מ, פס' 3 (נבו 6.3.2022).
[16] עניין סודמי, לעיל ה"ש 7, בפס' 28.
[18] ס' 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס״ו-2006.
For those who prefer a different kind of thrill, Jalwa Games also provides a secure and exciting platform for sports betting and other chance-based games.
Beyond just trivia, the platform known as Jalwa Games also caters to a different audience with offerings like casino and sports betting, providing a wide spectrum of gaming options.
For any game associated with a trusted brand like LIC, a secure and reliable LIC Win Game login is paramount for protecting user data and building trust.
The soundtrack geometry dash plays a crucial role, as every jump, dash, and transformation syncs with the rhythm, making the experience as much about listening as it is about reacting.